פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעא ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
במה דברים אמורים, כשאין אחד מהם מכיר את חלקו במקום שהם שותפין בו, אלא יד כולם משתמשת בכל מקום. אבל אם היה אחד מכיר חלקו, אף על פי שאין בו דין חלוקה, כופה כל אחד מהם את חבירו להבדיל בין חלקו לחלק חבירו (טור), כדי שלא יזיקו זה את זה בראיהא (שו"ע).
א. כשאין היזק ראייה: שו"ע: אי אפשר לכוף לסמן גבול ביניהם (כשאין כדי חלוקה). הסביר שדברי הטור הם דוקא כשיש היזק ראייה.
סמ"ע: אפשר לכוף. דברי הטור הם גם כשאין היזק ראייה, ואמנם מקור דבריו הוא מהרמב"ם שעסק שם גם בהיזק ראייה, אך הטור כבר כתב את דיני היזק ראייה בסימן קנז, ואת הלכה זו כתב דוקא כאן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.