פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעא י
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
אם אין בו דין חלוקה, ואמר האחד: נעשה ב' חלקים, אחד שיהא בו כשיעור ואחד קטן, ואני אטול הקטן ואתה טול הגדול, ותן לי דמים ששוה יותר הגדול, אינו יכול לכופו. ואפילו אם אמר לו: טול אתה הגדול במתנה, יכול הלה לומר: אין רצוני לקבל מתנה (רי"ף ורמב"ם כרשב"ג בב"ב יג,ב). ויש חולקין בזו (ר"ח ורא"ש כת"ק). אבל אם אמר לו: טול אתה הגדול בשוויו ואני הקטן או: אקח אני הגדול בשוויו ואתה טול הקטן ואם תאמר שאינך חפץ בקטן אני אקח הכל, שומעין לו, אף על פי שאינו מניח את חבירו ליטול הכל (ר' יונה).
טול כשיעור בחינם ואני השאר או להפך:
גמרא: לדעת ת"ק אפשר לומר כן ואילו לדעת רשב"ג לא לפי שיכול לטעון "שונא מתנות יחיה".
רי"ף,רמב"ם: הלכה כרשב"ג לפי שמסתבר טעמו. הסמ"ע מבאר שדעת החולקים היא שהפסוק "שונא מתנות יחיה" לא נאמר על מקרה שהנותן עושה זאת לטובת עצמו, כגון אצלנו שנותן כדי שיוכל לחלוק.
ר"ח,רא"ש: הלכה כת"ק לפי שהלכה כרבים. לדעת העיטור ת"ק חולק גם כשאומר טול כשיעור בדמים או להפך, אמנם לדעת המרדכי והשו"ע בכך מודה ת"ק שאין שומעים לו[1].
שו"ע: סתם כרי"ף וכרמב"ם וי"א כר"ח וכרא"ש.
כשהנתבע חשוב: שער המשפט – מסתפק אם כשהנתבע חשוב יכול התובע לומר שיקח החלק הגדול במתנה, כיוון שבחולין מד,ב מבואר שלא נאמר "שונא מתנות יחיה" כשאדם חשוב מקבל, הואיל והנותן מתייקר בכך, או שיש לחלק שזה דוקא כשמקבל ברצון אך כשכופים אותו לקבל ודאי אין הנותן מתייקר בכך[2].
ר' יונה,שו"ע – רשאי לומר טול כשיעור בדמים או להפך או אטול הכל בדמים (אע"פ שאינו מציע לשותפו לקנות הכל).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ לכן דייק השו"ע וכתב שיש חולקין בזו, וכן דייק הסמ"ע. הטעם שאין שומעים לו במקרה זה הוא שהתובע תמיד צריך להציע לנתבע גם אפשרות קנייה טובה וגם אפשרות מכירה טובה, וכאן על צד המכירה מציע לו להישאר עם שדה שאינה ראויה וא"כ זו הצעה גרועה, משא"כ במקרה שיובא לקמן מדברי ר' יונה שמציע גם אפשרות מכירה טובה, שכן מאפשר לו למכור הכל.
- ↑ היה מקום לומר שגם כשהנותן מתייקר בכך מ"מ אם המקבל שמח גם בעצם המתנה ולא מקבל רק כדי לייקר את הנותן נכלל בפסוק "שונא מתנות יחיה", וא"כ יכול המקבל לומר שאינו מעוניין משום שהוא גם שמח בעצם המתנה, ואולי זו הסיבה שר' אלעזר (בחולין שם) לא רצה לקבל מתנות, אך מספקו של שער המשפט משמע שלא סבר כן.