פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעד ב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
הבכור שחלק, נוטל ב' חלקים שלו כאחד. אבל היבם שחלק עם אחיו בנכסי האב, נוטל חלקו וחלק אחיו בגורל, אם עלו במקום אחד, עלו, ואם עלו בשני מקומות, עלו (ב"ב יב,ב). הגה: וי"א דדוקא שהיו החלקים שווים, אבל אם היה אחד טוב מחבירו, אפי' בכור אינו נוטל חלקו ביחד. וכן אם היה לפשוט שדה במצר אלו השדות (טור והרא"ש והמגיד פי"ב דשכנים בשם שאר מפרשים).
בכור: רמב"ם: הבכור נוטל שני חלקים כאחד אפילו אם אין כל החלקים שווים, ואם הם שווים אפילו היבם נוטל כאחד. לשיטתו שבשווים אפילו פשוט מקבל בצד מיצרו, אם כן הפסוק בא לחדש שבבכור נוטל כאחד אפילו באינם שווים. בפשטות כן דעת השו"ע ,שהרי בסע' הקודם פסק לגבי פשוט כרמב"ם, וכן משמע מהגר"א אות יב.
רא"ש,רמ"א: הבכור נוטל כאחד דוקא כשכל החלקים שווים, ואפילו בכך אין היבם נוטל כאחד. לדעתם בשווים אין הפשוט מקבל בצד מיצרו, ואם כן זהו החידוש בבכור.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.