פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעד ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
האחים שבאו לחלוק ושמו החלקים זה כנגד זה, ובאו להטיל שלשה גורלות, ואחד מהם חפץ באחד מן החלקים ומעלה אותה ואומר: אני אתן בו יותר כך וכך על מה ששמאוהו או אתם תקחו אותו בכך וכך, שומעין לו, ואם אינם רוצים באותו עילוי, יטלנו הוא בלא גורל (ר' יונה,רא"ש); ויש חולקים (רמב"ן,רא"ה).
עילוי מבטל גורל: ר' יונה,רא"ש: עילוי מבטל גורל.
רמב"ן,רא"ה: אינו מבטל.
שו"ע: סתם כרא"ש וי"א כרמב"ן.
סמ"ע: כאן מודה הרמב"ם לרא"ש (אע"פ שפוסק בסע' א שאינו יכול לטעון מעלינן אנכסי כבר מריון) כיוון שאין מצרן וכן הוא אומר לו אני אקחהו באותו סך או קחנו אתה בסך זה. נראה לי שעיקר החילוק הוא שכאן אין מצרן כפי שמשמע מתחילת דבריו, אך צ"ע מסוף דבריו ששם משמע שאם מעלה בדמים מועיל אף במצרן.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.