פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה לב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף לב[עריכה]
אם שהה המצרן שיעור שילך ויביא מעות ויתבענו בדין, ולא תבעו, איבד זכותו (ר' האי,רא"ש). הגה: היה אנוסא, לא אבד זכותו (ב"י). וכן אם שתק מכח טעות, כגון שהיה סבור שדמי המכירה יגיעו לו, ואח"כ כשנודע לו שיגיעו למצרן שלו בא לסלק הלוקח, הדין עמו (תשובת מהרי"ל). ודווקא משעה שנתגלה המכרב לבני העיר והחזיק הלוקח בקרקע; אבל אם לקחה בצנעא, לא איבד זכותו עד שיתפרסם המכר וישהה אחר כך מלתובעו בדין (רא"ש).
א. אנוס: נתיבות – מדובר שלא היה אנוס בשעת המכירה אלא לאחר המכירה נאנס בהבאת המעות, אך אם היה אנוס בשעת המכירה אין דין מצרנות כלל, כמבואר בסע' לד שאם היה חולה או קטן בטל דין מצרנות.
ב. נתגלה המכר: ט"ז – אף אם לא נעשה כרוז, אלא מספיק שנמכר בקנין ועדים שאז יש לכך קול.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.