פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעה מז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף מז[עריכה]
המוכר לאשה או ליתומים קטניםא, (אבל יתומים גדולים או קטנים שאינם יתומים אית בהו משום בר מצרא) (ב"י בשם המגיד פי"ב), אין בו משום דינא דבר מצרא (גמ'). מכר לטומטום ואנדרוגינוס, אין המצרן יכול לסלקו, לפי שהם ספק אשה (רמב"ם). הגה: ודוקא אשה שיש לה נכסים ידועים, או אלמנה, שאין לחוש שמערמת וקונה לבעלה ואומרת לעצמה (נ"י פ' המקבל וב"י בשם רשב"א ובשם הרי"ף). קנתה היא ובעלה ביחד, אין יכולין לסלק אפילו הבעל. (ריב"ש סי' שס"ט) הקונה מן האשה, י"א דלית בו משום דינא דבר מצרא (ב"י בשם הפוסקים). ודוקא מצרן אינו יכול לסלק אשה, אבל שותף יכול לסלקה, דשותף עדיף ממצרןב (מהרי"ו).
א. יתומים: מהראנ"ח,ש"ך – אפילו אם יש להם אפוטרופוס.
אישה,יתומים: מהר"ם,ש"ך – אפילו אם גם המצרן הוא אישה או יתום.
הקונה מיתומים: מהראנ"ח,ש"ך: אין בו דין מצרנות, כמו הקונה מאישה.
ריב"ש: יש בו דין מצרנות.
ב. שותף: מהרי"ו,רמ"א: בשונה ממצרן, שותף יכול לסלק אף אשה.
ריב"ש: גם שותף אינו יכול.
מהראנ"ח,ש"ך: המע"ה, ולכן אינו יכול לסלקה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.