פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו ב

סעיף ב[עריכה]

נשתתפו בשאר מטלטלין, כיון שקנו מידם שיביא זה חביתו של יין וזה כדו של דבש, והרי נשתתפו בהם, נעשו שותפין בהם. וכן אם ערבו פירותיהם^א, או ששכרו מקום בשותפות^ב, והניח זה כדו וזה חביתו שנשתתפו בהם, הרי אלו שותפין בהם. כללו של דבר: בכל הדרכים שקונה הלוקח, באותם הדרכים עצמם קונים השותפין זה מזה הממון המוטל ביניהם להשתתף בו (רמב"ם).

א. עירבו פירותיהם: סמ"ע – עירוב פירות באופן שלא ניכר מה של מי נחשב קנין לענין שותפות. אולם עירוב חבית יין ודבש אינו מועיל כיוון שניכר מה של מי, וכן עירוב מעות אינו מועיל, כיוון שאין קפידא לאדם לדקדק בין מטבע שלו לשל חבירו.

ב. שכרו חצר בשותפות: הקצות הקשה מדוע מועיל הרי בב"ב פד נאמר שחצר השותפים אינה קונה אא"כ מניח בתוך קופתו, ותירץ שדוקא אחד מהם אינו יכול לקנות את כל החפץ, אבל לקנות באופן שהחפץ יהיה שייך לשני השותפים אפשר. הנתיבות דחה, מה לי קניית כולו מה לי קניית חציו^[1], ותירץ שדוקא בחצר שיש רשות לכל אחד מהם להניח מה שירצה אינו קונה, והטעם לכך הוא כהסבר הפוסקים לגבי קנין ד' אמות שאינו קונה בסימטא במו"מ משום שכשהמוכר קדם והניח שם את חפצו המקום כבר נעשה כרשותו וזהו הטעם גם בחצר השותפים שכאשר אחד מהם מניח שם חפצו יש ברירה ומתברר שהמקום שלו כעת, משא"כ בחצר ששכרו בשותפות רק לצורך חפצי השותפות ואין רשות להניח שם חפצים אחרים, שאז כאשר המוכר מניח חפצו אין המקום מוברר כשלו אלא שייך עדיין לשני השותפים ולכן יכולה החצר לקנות עבור שניהם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]