פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קעו יט

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קעו יט

סעיף יט[עריכה]

אחד מהשותפים או מהמתעסקים שמת, בטלה השותפות או העסק, אף על פי שהתנו לזמן קבוע^א (רמב"ם,רא"ש^[1]). הגה: וכן עיקר, ודלא כדעת החולקין (מרדכי פ' הגוזל ופ' המקבל). שותף שחלה או נאנס, ולא עסק בשותפות, אין הדין שהאחר ירויח ויתן לו^ב, ואפילו אם קנו מידו בשעת השיתוף. אבל אם היה בעיר אחרת בשליחות השותפות, ונתעכב באונס, יש לו חלק עמהם. ואם יש מנהג בזה בין השותפין, יעשו כמנהגן (ב"י בשם הרשב"ץ). ג' שקבלו עסקא מאחד, ומת אחד מהן, נתבטל הענין ויכולין לחזור בהן (נ"י בשם ריטב"א). ג' שותפין ביחד שעשו שותפות עם אשה שויתרה להן מחלקה ואח"כ פשע האחד ולא עסק בשותפות כמו שהיה לו לעסוק ומחמת זה אינו נוטל על כך בריוח, הריוח לאשה לפי ערך, כי אינו דומה שנים העוסקין לג' (ב"י בשם הרשב"א). אחין שותפים שהיו ניזונין ביחד כל אחד כפי צרכו, ונפטר אחד מהן והשני נשא ונתן לצורך השותפות כמו שעשה בחיי אחיו, אין האלמנה יכולה לומר בשעת החלוקה שהיא תטול בראש כפי מה שלקח החי יותר ממנה, מאחר שנשאו ונתנו סתם, כפי מה שנהגו בחייהם עשו. וכן אם ויתרו הקהל במס חלק האלמנה, אין השני יוכל לומר שתחלק עמו הריוח ההוא, מאחר שלא התנה ועסק סתמא, מה שויתרו לאלמנה זכתה בו (טור בשם הרא"ש כלל פ"ח סימן ד').

א. שותף שמת: כן כתבו ראשונים רבים ולמדו זאת משתל שמת בב"מ קט,א, והטעם הוא שיכול לומר להם שאביהם היה נאמן לו והם לא, וכתב הסמ"ע שגם הם יכולים לומר לו שהוא לא נאמן עליהם. והמהר"ם כתב שלא בטלה השותפות כמו שבכתובות לד,ב השואל פרה ומת משתמשים בה בניו כל ימי שאילתה. הראשונים האחרים חילקו ששם כל הנאה של השואל וכבר זכה אביהם לכל אותו הזמן.

ב. שותף שחלה: נתיבות – כוונתו שיכול השותף ללכת לפני בי"ד ולדרוש לחלוק השותפות בינתיים עד ששותפו יבריא, ובזמן זה יעסוק בחלקו בלבד ויקבל הרווחים לבדו, אך אינו יכול לעשות סחורה בפרתו של חברו, ואם לא עשה כן אלא המשיך לעסוק בכל הממון המשותף, נוטל תחילה כאריס ואח"כ חולקים ברווחים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]