פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפב ג
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
טעה וקנה ביוקר, אפילו בכל שהוא, המקח בטל, בין בקרקע בין במטלטלין, שיאמר לו: לתקוני שדרתיך ולא לעוותי (קידושין מב,ב;כתובות צט,ב). לפיכך אם התנה עמו שעשהו שליח בין לתקון בין לעוות, אפילו מכר לו שוה מנה בדינר, או לקח לו שוה דינר במנה, אינו יכול לחזור בוא וחייב המשלח ליתן כפי התנאי (רמב"ם). הגה: מי שצוה לאחד שיתעסק לו באיזה דבר והוא הוציא עליו הוצאות, אם הוציא עליו יותר מן הרגילות להוציא על עסק כזה א"צ להחזיר, דלא אסיק אדעתיה שיוציא כל כך. אבל אם לא הוציא יותר מן הרגילות, חייב לשלם לו (מהרי"ק שורש י'). ואם יש טענה ביניהם, עיין לעיל סימן צ"א סעיף ג' וסימן צ"ג סעיף ד'.
א. כשהתנה: ש"ך – מדובר בדברים שאין בהם אונאה או שעבר הזמן שיכול לחזור בו, אחרת לא גרע מקונה שאומר בעצמו ע"מ שאין לך עלי אונאה שלא מועיל התנאי (רכז,כא. לא מועיל מכיוון שאינו יודע על כמה מוחל).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.