פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפב ח
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
האומר לשלוחו: מכור משדי בית סאה, והלך ומכר בית סאתים, הרי זה מוסיף על דבריו וקנה הלוקח בית סאה בלבד (כתובות צח,ב). ומיהו הלוקח יכול לחזור ולומר: איני רוצה לקנות אלא סאתים ביחדא (רא"ש).
לפי הלישנא הראשונה הגמ' הסתפקה בכך, אמנם הלכה כאיכא דאמרי שבמקרה זה פשוט שהריהו כמוסיף על דבריו וקנה.
א. חזרה משאר המקח כאשר חלקו בטל: נתיבות – סוקר בהרחבה באלו מקרים יכול לחזור ובאלו לא. כאשר כלל מכירת כל השדה בסך אחד והמוכר ידע שלא נתפס הקנין בכל והלוקח לא ידע יכול הלוקח לחזור בו, וזהו המקרה שבסעיפנו, אמנם כאשר שניהם ידעו שהקנין תפס רק במקצת אינם יכולים לחזור בהם, וזהו המקרה בסימן קצב,יב שמכר לו עשר שדות בעשר מדינות ושילם רק על חלקן וכן בסימן רג,ב שמכר בחליפין פרה וחמור בכור חיטים ומשך רק את הפרה. אם מכר שני דברים והיה פיסוק דמים על כל אחד מהם בנפרד, אינו יכול לחזור אף אם לא ידע שהקנין תפס רק במקצת. אם כלל שני הדברים בסך אחד אך אלו מינים שונים, לדעת הרשב"ם דינו כפיסוק דמים נפרד כיוון שיש כאן שני מינים ולכן אינו יכול לחזור אף כשלא ידע, ולדעת הרמב"ם יכול לחזור אם לא ידע כיוון שכללו שניהם בסך אחד, וזהו המקרה בסי' רטז,ה לגבי קרקע ודקלים. וכל זה כשלא היה גילוי דעת אולם אם היה גילוי דעת כגון שאמר כור בשלושים, שאז גילה דעתו שזקוק לדמי כל השלושים, אף המוכר יכול לחזור בו. ולדעת הרשב"א, אף במקרה זה אם נטל דמים כנגד מה שמשך אינו יכול לחזור.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.