פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קפג ג

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט קפג ג

סעיף ג[עריכה]

שליח שקנה לעצמו במעות המשלח, אף על פי שזקפן עליו במלוה, המקח של משלח (רמב"ם). הגה: מיהו אם אמר השליח לפני עדים שחוזר בשליחותו י"א דקנה לעצמו (המגיד פ"ז דמכירה ומרדכי פ' הגוזל קמא), וי"א דבכל ענין הוא של המשלח (ר' ירוחם נכ"ז ח"א וב"י סי' קע"ו שתי הדעות).

זקפן במלווה: רמב"ם,שו"ע: בכל זאת המשלח קנה^[1]. הרמב"ם ציין: "כמו שיתבאר בדין העסק", ושם (שלוחין ז,ד) כתב כרי"ף (על ב"מ קד,ב) שהחוזר בו מעיסקא ורוצה לקנות לעצמו במעות שקיבל יש שהורו שיכול ואין הלכה כמותם. מקורם הוא מדברי רבא בב"מ קד,ב שהמקבל מעות בעיסקא אינו יכול לקנות בהן שיכר.

רשב"א: השליח קנה כיוון ששלח יד וא"כ המעות שלו, אמנם אינו נאמן לומר שזקפן לעצמו במלווה אלא צריך שיאמר בפני עדים שחוזר בו משליחותו. למד זאת מב"ק קב,ב לגבי שליח לחיטים ששינה וקנה שעורים, שעד כאן לא נחלקו שם ר' יוחנן ובני מערבא (אליבא דר' יהודה) אלא בשליח שהתכוון לקנות עבור המשלח, אך אם התכוון לקנות לעצמו לכו"ע קנה.

מקצת המורים^[2]: השליח קנה ואף נאמן לומר שזקפן במלווה.

חוזר משליחותו: מרדכי: השליח קנה, אם הודיע שחוזר בפני עדים.

רי"ו: המשלח קונה (אא"כ השליח שינה).

רמ"א: הביא את שתי הדעות (אך לא הזכיר שלפי רי"ו שינוי מועיל).

ט"ז,פת"ש^[3]: פסקו שהמשלח קנה, לפי שכן דעת הרי"ף והרמב"ם.

נוב"י: ספיקא דדינא.

משמע מהאחרונים שלדעת הרמב"ם והשו"ע (לגבי זקפן במלווה) גם לא תועיל חזרה משליחות, ובאופן פשוט נראה שהבינו שהמחלוקות תלויות זו בזו (אע"פ שמפשט הרמ"א משמע שאינן תלויות^[4]), וא"כ גם לגבי זקף במלווה וגם לגבי חזר מהשליחות לדעת השו"ע, הט"ז והפת"ש המשלח קנה, ואילו לדעת הרמ"א והנוב"י הוי ספיקא דדינא. אולם אולי יש לומר שהבינו שטעמו של הרמב"ם הוא שמעות לעולם קונות עבור בעליהן, ולכן הוא ודאי יסבור שגם חזרה לא תועיל, אך יתכן שמ"ד שחזרה מועילה והשליח קונה יודה לרמב"ם שאם רק זקף במלווה לא קנה, כיוון שאין כאן חזרה מהשליחות אלא רוצה לעמוד בשליחותו.

עיין גר"א בסי' קפד,א שנראה שדברי רי"ד והרמ"א שם הם כשיטת המרדכי כאן.

כששינה: רי"ו,רש"ל: אע"פ שסוברים כרמב"ם שהחוזר משליחותו לא קנה, מ"מ אם שינה, כגון שלחו לקנות חיטים וקנה שעורים, קנה. סמ"ע,ש"ך - נראה שגם הרמב"ם מודה בשינה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]