פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצב ז
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
המוכר או הנותן לחבירו שדה בצד שדהו, כיון שדש המצר שבין שתי השדות ונעשו שתיהן כשדה אחת, קנה. אבל אם הלך בה לארכה ולרחבה, אין הילוך זה מועיל כלום. ואם שביל של כרמים מכר לו, הואיל ונעשו להילוך, קנה בהילוךא. וכמה שיעור רוחב הדרך שיקנה בהילוכו, אם היה מסוים במחיצות, קנה כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצדה; ואם אין שם מחיצות, קנה ברוחב כדי שתהיה על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה. (וי"א איפכא, דבאין מחיצות סגי ברוחב שיגביה רגל ויניח רגל; וביש מחיצות, כדי שיהא על ראשו חבילה של שריגים ויסוב בה) (טור והמגיד פ"א דמכירה). (ב"ב ק,א).
שיעור הקניה: רא"ש,רי"ף,רמב"ם,שו"ע: אם יש מחיצות - כדי שיגביה רגל ויניח רגל בצידה (ב"י - קונה ברוחב השביל כאורך שתי כפות רגליים), ואם אין - כדי שיסתובב עם חבילת שריגים על ראשו.
ב"י: תמה מה הסברא בכך במקרה שהמרחק בין המחיצות גדול מאורך שתי רגליים, והרי הרמב"ם לא חילק.
סמ"ע: אכן מדובר דוקא במקרה שהמחיצות באורך שתי רגליים.
רשב"ם,רשב"א,טור,רמ"א: אם יש מחיצות - כדי שיסתובב וכו', ואם אין - כרוחב שתי רגליים. רשב"ם - כשאין מחיצות קנה כמדרך כפות רגליו בלבד, אולם כשיש מחיצות הן מפריעות למשא ולכן קנה שטח גדול יותר כדי שיוכל לחייב את חברו להזיזן.
מ"מ: הרמב"ם פירש את הסוגיא במוכר שמתכוון למכור מקום רחב יותר, ובכל זאת לא קנה ע"י ההילוך את הכל, אך שאר המפרשים פירשוה במוכר סתם. סמ"ע - פירש את השו"ע (שנקט את לשון הרמב"ם) כדברי המ"מ ברמב"ם.
א. מקום בביהכ"נ: ט"ז,נתיבות - הואיל ואינו עשוי אלא לישיבה קונהו בישיבה, כמו בשביל שנעשה להילוך.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.