פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצז ז
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
האומר לחבירו: משוך פרה זו ולא תקנה אלא לאחר שלשים יום, ומשך, לא קנה. ואם אמר ליה: קנה מעכשיו ולאחר ל' יום, קנה, ואפילו היתה עומדת באגם ביום ל', שזה כמי שהקנה אותה מעתה על תנאי, נעשה התנאי נתקיים הקנין. וכל האומר: על מנת, כאומר: מעכשיו, דמי.
מעכשיו ולאחר ל': קידושין נט: רב: מסתפק אם הוי תנאי או חזרה.
שמואל: הוי תנאי - לאחר שלושים קונה למפרע מהיום הראשון.
ר' יוחנן: הוי שיור - מתחיל לקנות מיד וגומר לאחר שלושים.
תוס',טור: שואלים איך לפי ר' יוחנן אנו קונים בסודר דברים לאחר זמן (כמו שידוכין), הרי הסודר כבר חזר לקונה, ומתרצים ש'על מנת' מועיל גם לר' יוחנן, ולכן י"ל ע"מ מעכשיו. ב"י,סמ"ע - מסבירים שאם אומר ע"מ אי"צ לומר מעכשיו, אך אומרים זאת כדי שיתפרסם שקונה מעכשיו.
↵ חילוק בין אגם לרה"ר:
כתובות: בכתובות פב,א מחלקים בדעת ר' יוחנן, שאם אומר מעכשיו ולאחר ל' קנה אפילו באגם, ואם לא אמר מעכשיו לא קנה. תוס' מבארים שר' יוחנן לטעמיה שהוי שיור[1]. לפי הר"ן לקמן זה לא מחוייב. ובכתובות פו,ב מובא בשם רב נחמן שהאומר 'לאחר ל' יום' קנה אפילו עומדת באגם, ובשם רב ושמואל מובא שאם עומדת ברה"ר לא קנה (והגמרא מסתפקת אם לדמות צידי רה"ר לאגם או לרה"ר).
ראב"ד: מעמיד את הסוגיא בדף פו באומר מעכשיו כדי שרב נחמן יתיישב עם ר' יוחנן בדף פב.
ר"ן: לא מדובר באומר מעכשיו, ורב נחמן חולק על ר' יוחנן וסובר שעומדת באגם נחשבת כברשותו לגמרי, ולכן קנה אע"פ שלא אמר מעכשיו (לגבי המחלוקת באומר מעכשיו ולאחר ל' משמע שקיי"ל כרב שהוי ספק תנאי ספק חזרה, ולפי"ז במקרה שאמר כך ועמדה ברה"ר לא קנה). להלכה קיי"ל כר"נ שגם כשלא אמר מעכשיו קנה כשעומדת באגם.
רשב"א: מפרש את הסוגיא כר"ן, אך לענין הלכה קיי"ל שקנה רק באומר מעכשיו (כר' יוחנן בדף פב), ולפיכך יש לנו להעמיד את רב נחמן דלא כסוגיא שם, כדי שיתיישב עם ההלכה.
מ"מ: כתב על דברי הרמב"ם (שהאומר מעכשיו ולאחר ל' קנה אפי' באגם) שה"ה ברה"ר. הב"י תמה ע"כ.
↵ הלכה:
שו"ע קצה,ה: אם אמר ע"מ שתקנה לי מעכשיו ולאחר שלושים יום קנה.
שו"ע כאן: לאחר ל' לא קנה, אך מעכשיו ולאחר ל' קנה אפילו עומדת באגם (משמע שלא צריך ע"מ).
סמ"ע,קצות: השו"ע פסק כר' יוחנן שהוי שיור וכן פסק כר' יוחנן בכתובות שבעומדת באגם קנה, לכן בד"כ צריך לומר ע"מ כדברי השו"ע בסימן קצה, וכאן שמדובר בעומדת באגם ולא ברה"ר אי"צ לומר ע"מ, וכן הלכה. בפשטות נראה שאכן זוהי דעת השו"ע, כי בב"י כתב שיש לחלק בין רה"ר לאגם.
ש"ך: השו"ע פסק כשמואל שהוי תנאי ומדובר כאן גם ברה"ר, ומה שנקט בסי' קצה 'ע"מ' הוא בדרך אגב, וכן הלכה. וכן מוכח מהשו"ע כאן ומהרמ"א קצא,ד שנקטו רק 'מעכשיו'.
נתיבות: השו"ע פסק שהוי גוף מהיום ופירות לאחר שלושים, וכתב שכן גם דעת הש"ך. כתב שמוכח מב"ב קלד,א ומהשו"ע רנז,א שלא הוי תנאה ולא חזרה ולא שיור אלא גוף מהיום ופירות לאחר שלושים. כלומר – במקרים שניתן לחלק בין גוף לפירות מחלקים, ובכך לא נחלקו האמוראים בקידושין. לגבי דעת הש"ך צ"ב שהרי כתב בפירוש בסי' קצה,ה שהלכה כשמואל (אולי כתב זאת לגבי מקרים שלא ניתן לחלק).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ומבארים שדוקא באגם קנה ולא ברה"ר, כי מאחר והוי שיור ולא נגמרה המשיכה, צריך שתהא עומדת במקום הראוי למשיכה. מצד שני אין צורך שתהא ממש ברשותו, כי לא הוי חזרה, וא"כ הוא לא קונה כעת מחדש בקנין חצר, אלא נשלמת משיכתו הראשונה.