פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט קצט א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
יש מעות קונות. כיצד, היו לו מעות בידו בלא מנין ובלא משקל, ואמר לחבירו: מכור לי חפץ שלך במעות אלו שבידי, ולקחם המוכר ולא דקדק לידע מנינם, נקנה החפץ ללוקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו, מפני שהוא דבר שאינו מצוי ולא גזרו ביה רבנן. הגה: ואפילו ידע הלוקח מניינם, רק שאמר למוכר: מכור לי באלו, והמוכר לא דקדק במניינם, יש אומרים דקנה (עיין בב"י). (ב"מ מו,ב).
הטעם לכך הוא שבמילתא דלא שכיחא לא גזרו רבנן. מרש"י ומתלמידי הרשב"א משמע שמדובר גם כשהלוקח יודע כמה יש, ואילו הרמב"ם כתב "הרי שחפן מעות בלא משקל", אך הב"י כתב שיתכן שמודה לרש"י ואורחא דמילתא נקט.
כשהמעות ידועים והפירות לא: סמ"ע: מקרה זה שכיח, ולכן מעות אינם קונות.
רמב"ם,ט"ז,נתיבות: גם זה לא שכיח, ומעות קונות. (נתיבות - דוקא כשלא ידועה המידה, אך לא כשלא ידוע השומא. עיין בדבריו בסימן רג)
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.