פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז כג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף כג[עריכה]
בעל הבית המוכר את כלי תשמישו ואינה את הלוקח, אין בו דין אונאה, שאילו לא הרבה לו בדמים לא היה מוכר כלי תשמישו. ואפילו מכרם מחמת דוחק, אין בו אונאהא. ויש מי שאומר דדוקא שהלוקח יודע שזה המוכר בעל הבית, אבל אם לא ידע, או שקנה ע"י סרסור, יש בו אונאה.
ב"מ נא,א: לא שנו אלא בלוקח מן התגר אבל בלוקח מבעה"ב אין לו עליו אונאה, משום דמאני תשמישתיה כיוון דיקירי עליה לא מזבין להו אי לאו בדמי יקירי.
רש"י בשם השאילתות: הו"ל כמפרש שיש בו אונאה.
רא"ש: לכן צריך שהקונה ידע שהמוכר הוא בעה"ב, אך אם לא ידע או שמכר ע"י סרסור יש דין אונאה. הסמ"ע והקצות מדייקים שאם מכר ע"י סרסור, אף אם ידע הלוקח, יש דין אונאה, כי בעה"ב התייאש שמא לא ידע הלוקח. והט"ז והנתיבות חולקים. הסמ"ע התקשה מכך שבסע' ל יש מחל' במקרה שהשליח אינה אם חוזר אפי' בפחות משתות, ותירץ ששאני סרסור שיש לו חלק ברווחים והוא כשותף, ולא שייך לומר לתיקוני שדרתיך. הט"ז והנתיבות מבינים שמדובר בסרסור של הלוקח ולא של המוכר, והנתיבות מתרץ שמדובר בלא הודיע שהוא שליח, שאז לא חוזר בפחות משתות.
רא"ש,שו"ע: רק בבעה"ב מוכר שאינה אין אונאה, אך אם היה לוקח או שהיה מוכר ונתאנה יש אונאה. כי לא שייך הטעם שבגמ'.
ר"ת: אף בבעה"ב שקונה ונתאנה שייך הטעם הנ"ל (קונה ביוקר כי הכלים יקרים עבורו).
רמ"ה: בין מוכר ובין קונה, בין אינה ובין נתאנה.
א. מחמת דוחק: שו"ת הרא"ש: אפי' כשמכרם מחמת דוחק, שלא שייך הטעם הנ"ל, מ"מ לא פלוג.
מדוע אין אונאה, למרות שאינו יודע בכמה מתאנה? - ראה בנתיבות בסע' כז 'מכירה ע"פ מדד אחר שאינו קשור לשווי החפץ'.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.