פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רכז כה

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רכז כה

סעיף כה[עריכה]

מוכר ולוקח שנתרצו לגמור המקח על פי שומת לוי, ושם אותו בסך ידוע ונמצא שיש בו אונאה, יש לו דין אונאה. ואם אי אפשר להחזיר האונאה, כגון שהלך המאנה לדרכו, אם לוי הוא תגר ובקי בשומא ולא קיבל שכר על השומא, פטור. (שו"ת הרמ"א).

נתיבות - אם אומר 'כדשיימי' כוונתו למומחים, ואז אם נתברר שטעו חוזר אפי' בפחות משתות, כי כוונתו לבקיאים, ואם טעו מוכח שאינם בקיאים^[1], אך כאן שאמר 'ע"פ שומת לוי' אין כוונתו לבקיא ולכן יש אונאה רק בשתות.

בקצות: הרשב"ץ דן בצורף שקיבל זהב לבחון אם הוא מזוקק או מזויף, והתנה עימו הלוקח שאם הוא מזוקק יקבל חצי מהרווח, והצורף טעה ואמר שהוא מזוקק ובכך גרם הפסד ללוקח שסמך עליו וקנאו - האם נחשב ש"ח או ש"ש. וכתב שהוא נחשב ש"ח ולכן פטור, שהרי באמת היה מזויף, ובמזויף לא היה אמור לקבל שכר. בהגהה שם חלקו וכתבו שנחשב ש"ש, שהרי בסי' שו סע' ד כתבו הטור והרמ"א ש"הטבחים שלוקחין הכרכשאות מן הכשרות, מקרי שכר, ואם נבלו חייבים לשלם". והקצות סובר כרשב"ץ, כי דוקא כשנתנבלה בגלל שלא שחט טוב, דינו כש"ש שלא שמר טוב, שאינו מקבל שכרו ובכל זאת נחשב ש"ש, אך בטריפה מעצמה - אם לא מקבל שכר נחשב בחינם.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]