פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנא ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנא ב

סעיף ב[עריכה]

מתנת שכיב מרע שאין כתוב בה שמתוך החולי הזה שצוה בו מת, ואין העדים מצויים לשאול להם, הגה: ויכולין העדים לסמוך על עצמו או על משמשיו האומרים שהכביד עליו החולי ונפטר (שמתוך כך) יכולים העדים להעיד כך (נ"י), אע"פ שהרי זה המצוה מת הרי המתנה בטלה, שאין מיתתו ראיה שמא מחולי שנתן בו המתנה נתרפא ואחר כך חלה חולי אחר ומת, לפיכך הנכסים בחזקת היורשים עד שיביא ראיה שמתוך החולי הזה שנתן בו מתנה זו מת. הגה: ואם תפס המקבל למטלטלין, מתוך שיכול לומר: שלי הן, נאמן לומר שמחולי הראשון נפטר. וכן הדין אם עמד החולה ורוצה לחזור במתנתו, ואומר שמתנת שכיב מרע היה, והמקבל אומר שבריא היה ולא יוכל לחזור, על המקבל להביא ראיה (טור). וכן בכל מקום שהוא פלוגתא דרבוותא אם זכה המקבל, עליו להביא ראיה (מהרי"ק שורש צ"ד ומהר"ם פדוואה סימן צ"ב).

ב"ב קנג,א: מתני'. לא כתב בה שכיב מרע, הוא אומר שכיב מרע הייתי, והן אומרים בריא היית - צריך להביא ראיה ששכיב מרע היה, דברי ר"מ; וחכ"א: המוציא מחברו עליו הראיה.

גמ'. ההוא מתנתא דהוה כתב בה: כד הוה קציר ורמי בערסיה, ולא כתב בה: ומגו מרעיה איפטר לבית עולמיה, אמר רבה: הרי מת, והרי קברו מוכיח עליו. אמר ליה אביי: השתא ומה ספינה שרובן לאבד - נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים, חולין שרוב חולין לחיים - לא כל שכן. אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כמאן אזלא הא שמעתא דרבה- כר' נתן; דתניא מי מוציא מיד מי? הוא מוציא מידיהן בלא ראיה, והן אין מוציאין מידו אלא בראיה, דברי רבי יעקב; רבי נתן אומר: אם בריא הוא - עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע, אם שכיב מרע הוא - עליהן להביא ראיה שבריא היה... וחכמים אומרים המוציא מחברו עליו הראיה: ראיה במאי? רב הונא אמר: ראיה בעדים; רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי: ראיה בקיום השטר. רב הונא אמר ראיה בעדים, קא מיפלגי בפלוגתא דר' יעקב ורבי נתן, רבי מאיר כרבי נתן, ורבנן כרבי יעקב; רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ראיה בקיום השטר, קא מיפלגי במודה בשטר שכתבו צריך לקיימו.

הלכה: רשב"ם,בה"ב ברא"ש: הלכה כרבה כיון שהוא בשיטת ר' נתן, שהלכה כמותו בגלל שהוא דיין ונחית לעומקא דדינא.

רי"ף,רמב"ם,טור ברא"ש,שו"ע: הלכה כאביי, כי במחלוקת על הראיה מסתבר כמ"ד ראיה בעדים, ולפי"ז חכמים באותה שיטה עם ר' יעקב החולק על ר' נתן, וקיי"ל שהלכה כחכמים.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.