פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רנ יז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רנ יז

סעיף יז[עריכה]

מתנת ש"מ בכולה שנתנה בקנין, לא קנה אפילו מת, ואפילו אם נכתבה המתנה בשטר ומסר לו השטר^א מחיים לא קנה, דשמא לא גמר להקנות לו אלא בקנין, ואין קנין לאחר מיתה. ואם פירש שלא הקנה אלא כדי ליפות כחו, כגון שכתב: וקנינא מיניה מוסף על מתנתא דא, קנה. (וכן אם כתב דשטר זה יהיה בכל אופן המועיל, הוי כאילו כתוב יפוי כח, וקנה^ב) (מהר"ם פאדווה סימן נ"ו). ויש מי שאומר דהוא הדין נמי מצוה מחמת מיתה בקנין דינו כמתנת שכיב מרע, שהקנין מגרע כחו, אלא אם כן יפה כחו. הגה: וי"א דאם הנותן לא בקש הקנין, רק המקבל, הוי כיפוי כח (פסקי מהרא"י סימן ר"ל). וכן אם אמר אחר הקנין שתתקיים המתנה, הוי כיפוי כח (ריב"ש סימן קס"ז). הקנה לו מטלטלין אגב קרקע, לא קנה המטלטלים אע"פ שקנה לאחר מיתה הקרקע, דהוי ליה כאילו הקנה לו מטלטלין עם קרקע של מקנה. ואם א"ל: מטלטלין אלו לפלוני וליפוי כח אני נותן לו אגב קרקע, קנה (תשובת רשב"א סימן תתפ"ב). שכיב מרע שצוה להיות פלוני ופלוני אפוטרופוס על נכסיו, וקנו מידו, דבריו קיימין וא"צ בזה יפוי כח^ג (ב"י בשם הריב"ש). וכן אם קנו מידו שמקנה מעכשיו או מהיום, אע"פ שפירש שהמתנה לא תהא קיימת רק לאחר מיתה, דבריו קיימין ואין צריך יפוי כח (ב"י בשם הריטב"א).

ב"ב קנב,א: איתמר: מתנת שכיב מרע שכתוב בה קנין - בי רב משמיה דרב אמרי: ארכביה אתרי ריכשי, הרי היא כמתנת בריא, הרי היא כמתנת שכיב מרע; הרי היא כמתנת בריא - שאם עמד אינו חוזר, הרי היא כמתנת שכיב מרע - שאם אמר הלואתו לפלוני, הלואתו לפלוני. ושמואל אמר: לא ידענא מאי אדון בה, שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה... והא אמר רב יהודה אמר שמואל: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, אף על פי שקנו מידו - עמד חוזר? במיפה את כחו. היכי דמי מיפה את כחו? אמר רב חסדא: וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא.

↵ רשב"ם,רמב"ן,שו"ע: מדובר גם כשאין שטר כלל. מאחר ויש קנין חיישינן שהתכוון להקנותו בשטר ואין קנין לאחר מיתה. נ"ל שבדעת שמואל גם הריב"ם מודה, ונחלק עם הרשב"ם רק בדעת רב, אם גם ללא שטר אומרים שארכביה אתרי ריכשי.

↵ מקצת נכסים: רשב"ם,שו"ע: מדובר דוקא במקנה כל נכסיו, שהרי במתנה במקצת צריך לעשות קנין.

ריב"ם (בתוס'): מדובר גם במתנה במקצת.

א. עשה קנין וכתב ומסר: לכאורה זה בדיוק המקרה של 'כתב וזיכה וקנו מידו' עפ"י הרשב"ם (סע' יג), שהדין הוא שהוי כמתנת בריא עכשיו ולא חוששים שהתכוון לאחר מיתה כיון שכולי האי לא עביד אלא ליפות כוחו, וא"כ מוכח שלא סבר בסע' יג כרשב"ם. אמנם עיין בגר"א כאן שדוקא מוכיח שסבר כרשב"ם, ונראה לבאר שיש בסעיפנו שני מקרים, או שכתב שטר צוואה ועשה קנין חיצוני (כמו סודר) או שכתב שטר הקנאה (שמסירתו מהווה קנין) ומסרו ללא קנין נוסף חיצוני. בשני מקרים אלו חוששים, אך בסעיף יג מדובר בשטר הקנאה שמסרו וגם עשה קנין חיצוני (וכך משמע מהגר"א, שהמקרה השני עוסק בלא קנין חיצוני).

ב. יפוי כח: תוס' תמהו על תקנת הגאונים לכתוב במתנת שכ"מ 'וקנו ממני בכל לשון של זכות' ולא כתבו שום יפוי כח, וענו שי"ל שהמילים 'בכל לשון של זכות' הם יפוי כח, ומ"מ סיימו שטוב שיכתוב 'וקנינא מיניה וכו.

ג. יפוי כח לאפוטרופוס: ריב"ש,רמ"א כאן: אם קנו מידו אי"צ יפוי כח.

ט"ז,נתיבות: בסי' רמו מוכח שפוסק שצריך, וכן הלכה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.