פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רס ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
מצא פירות מפוזרות במקום הגרנותג, אם היו כמו קב בתוך ד' אמות או ביותר על ד' אמות, הרי אלו שלו, מפני שאין הבעלים מטפלים באסיפתן. היו מפוזרים בפחות מד' אמות, לא יגע בהם, שמא הבעלים הניחו שם (וכן יותר מקב בד' אמות) (טור). היו כמו חצי קב בב' אמותד, או קביים בח' אמות, או שהיה הקב משנים וג' מינים כגון תמרים ושומשמיןב, כל אלו ספק לפיכך לא יטול ואם נטל אינו חייב להכריזא. הגה: וי"א אפילו בתמרים לחוד דלא נפיש טרחייהו וכל כיוצא בזה (טור), או בשומשמין לחוד דחשיבי, הוי ספק (רש"י).
א. הדין בספקות באיבעיות דר' ירמיה שלא נפשטו: רא"ש: ספיקא דאוריתא לחומרא וחייב להכריז.
רמב"ם ושו"ע: לא יטול ואם נטל אינו חייב להכריז.
ב. מאיבעיות דר' ירמיה "קב תמרי בארבע אמות, קב רימוני בארבע אמות". השו"ע כתב ע"פ פרוש הרמב"ם, והרמ"א ע"פ פרוש רש"י. ומשמע שבמקרה של הרמ"א סובר השו"ע שהא"ש כשאר פירות.
ג. מקום הגרנות: סמ"ע: תלוי הדבר במקום מציאתן, אפילו נמצא לאחר זמן הדישה.
יש דעות הו"ד בסמ"ע: תלוי בזמן.
ד. חצי קב בב' אמות: הש"ך כתב שפי' בתוס' לחד תירוצא שהכוונה לב' על ב', ואילו בב' על ד' הא"ש, ומשמע שכוונת הש"ך לפסוק כתירוץ זה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.