פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רס יא
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יא[עריכה]
מצא באשפה כלי מכוסה, הרי זה לא יגע בו. הגה: במה דברים אמורים, באשפה שאינו עשוי לפנות כלל, אבל אם מתחלה עשוי לפנות, המטמין בה דבר אבידה מדעת היא והרי הוא של מוצאהא (טור). ואם אשפה שאינה עשויה להתפנות היא, ונמלך עליה לפנותה, אף על פי שמצאו מכוסה, נוטל ומכריז. וכן אם היו כלים קטנים, כגון סכין ושפוד וכיוצא בהם, אפילו היו מכוסים באשפה הקבועה, נוטל ומכריז (שאפשר כשכיבדו הבית השליכן שם) (טור).
משנה: מצא כלי באשפה, אם מכוסה לא יגע בו, אם מגולה נוטל ומכריז.
ברייתא: מצא כלי טמון באשפה נוטל ומכריז, שכן דרך אשפה ליפנות.
רב זביד: הברייתא בכלים קטנים שגם במכוסה מכריז.
רב פפא: הברייתא באשפה שאינה עשויה ליפנות, שנמלך עליה לפנותה.
רא"ש,רמב"ם,שו"ע: פסקו את דברי שניהם.
א. אשפה העשויה ליפנות: גמרא: אבידה מדעת.
רמב"ם ושו"ע: לא הזכירו.
סמ"ע: לשיטתם בפרה רועה בין הכרמים (סוף סימן הבא) , שאבידה מדעת אינו הפקר, אלא רק אין מצות השבה.
ש"ך: יתכן שכאן מודים לטור.
טור,רמ"א,ש"ך: הפקר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.