פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעג ט
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
המפקיר את שדהו ולא זכה בה אדם, כל שלשה ימים יכול לחזור בו; אחר שלשה ימים אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן קדם וזכה בה הרי הוא כזוכה מההפקר, בין הוא בין אחר. (נדרים מג,ב).
הרא"ש מבאר שהיו הרמאים מפקירים שדותיהם וזוכים בחזרה מההפקר כדי להיפטר ממעשר, ולכן תקנו שבשלושת הימים הראשונים יכול לחזור, כלומר בינתיים השדה במצב ביניים עד היום השלישי ורשאי לחזור אף בלא לקנותה מחדש. במצב זה מי שלוקח מהשדה (בין הוא בין אחר) חייב במעשר אא"כ כיוון לזכות מן ההפקר. ואם יקשה לך מה הועילה התקנה הרי עדיין יוכל הרמאי להפקיר ולהתכוון לזכות מן ההפקר? י"ל שהוא ירא שאם ילקט מצד אחד אחרים ילקטו בינתיים מהצד השני, משא"כ לפני התקנה שיכל להפקירו ומייד לחזור בו מדיבורו. דברי הרא"ש אינם ברורים כ"כ ונחלקו בהבנתם הסמ"ע והנתיבות.
הסמ"ע הדגיש את סוף המשפט האחרון, וביאר שהתקנה היתה רק על חזרה בדיבור אולם אם חוזר ע"י קנין נחשב כזוכה מההפקר, והתקנה הועילה משום שאם יכול לחזור רק ע"י קנין הוא פוחד שבינתיים מישהו אחר יזכה לפניו. הנתיבות דוחה את פירושו, שהרי לפני התקנה היה צריך לעשות קנין כדי לזכות, ואם במקרה כזה אין חשש מדוע נזקקו בכלל לתקנה.
הנתיבות עצמו מדגיש את החלק הראשון של המשפט, ומבאר שהתקנה היתה אף על זכייה בקנין (שיהיה חייב במעשר), וכוונת הרא"ש היא שאם מתכוון לזכות רק בפירות ללא הקרקע פטור מהמעשר. ואין להקשות שכך יבואו לעשות, כי הם מפחדים שגם אחרים ילקטו עימם מהצד השני של השדה. הר"ן ביאר באופן שונה את כל הסוגיא.
מטלטלין: חוות יאיר: התקנה היא רק בקרקע משום ששייך בה מעשרות, אך במטלטלין אי אפשר לחזור. וסובר שכן דעת הרמב"ם.
רא"ש,סמ"ע,קצות: אגב הפקר קרקע תקנו גם בכל הפקר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.