פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעג יג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רעג יג

סעיף יג[עריכה]

הצד דגים מהימים ומהנהרות, או שצד עופות או מיני חיות, הואיל ואין להם בעלים זכה, ובלבד שלא יצוד בשדה חבירו; ואם צד שם, קנה. ואם היו הדגים בביברין של בעלים, וכן חיה ועוף שבביברים, אף על פי שהוא ביבר גדול והוא מחוסר צידה הרי זה של בעל הביברים, והצד משם הרי זה גזלן (רמב"ם). הלוקח דגים מתוך מצודתו של חבירו כשהיא בתוך הים, או שלקח חיה ממצודתו כשהיא פרוסה במדבר, הרי זה אסור מדברי סופריםא. ואם היה המצודה כלי, ולקח מתוך המצודה, ה"ז גזלן. (משנה וגמרא בגיטין נט,ב).

א. פתיון לדגים: ר"ת כותב שהאיסור לקחת מעני המהפך בחררה הוא רק במכר אבל במציאה והפקר לא. והקשו תוס' מהדין שצריך להרחיק את מצודת הדג ממצודת חברו, ותירצו שמדובר כשהראשון מניח דג מת כפתיון, ומכיוון שהוא גרם להם לבוא, אין לחברו לצוד לידו. הקצות הקשה שאם הוא גרם להם לבוא קנה מהתורה בהגבהה, וכהסבר התוס' בקידושין כו,א שפיל נקנה בהגבהה ע"י ששמים לו חבילי זמורות למעלה והוא קופץ לאוכלם. הנתיבות מחלק שדוקא כשמחזיק הזמורות למעלה בשעת הקפיצה נחשב שהוגבה מכוחו, משא"כ אם הניח הפתיון או תלה הזמורות על וו ואח"כ קפצו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.