פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעג יד
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יד[עריכה]
הפורס מצודה בשדה חבירו וצד בה חיה או עוף, אף על פי שאין לו רשות לעשות דבר זה, קנה. ואם היה עומד בעל השדה בתוך שדהו ואמרא: זכתה לי שדי, קנה בעל השדהב ואין לבעל המצודה כלוםג. (וה"ה אם החצר משתמר, אע"פ שלא עמד בצד שדהו) (טור סימן רס"ח).
א. אמירה: רמב"ם,שו"ע: בעל השדה זוכה רק אם אומר "זכתה לי שדי".
רא"ש,טור,רמ"א רסח: גם כשלא אומר.
ב. קנה בעל השדה - הראב"ד והטור מסייגים שמדובר דוקא בצבי שבור, כפי שחילקה המשנה. המ"מ מיישב את הרמב"ם שמדובר שאומר תקנה לי שדי רק לאחר שניצוד במצודה, לפני שבעל המצודה נטלו, וכיוון שכבר ניצוד קנה אף בצבי שאינו שבור.
ג. כלי מוכר ברשות לוקח: הלח"מ מקשה איך קנה בעל השדה, הרי קיי"ל שכלי מוכר ברשות לוקח לא קנה לוקח, וא"כ ה"ה כאן כשכל החיה במצודה. הקצות מיישב שלא נקרא כליו אלא כשיש לו רשות להניח שם כליו. הנתיבות חולק וסובר שעיקר החיסרון בכלים של אחר הוא שהם גורמים לחפץ שיהיה באויר שאין סופו לנוח ע"ג קרקע, וא"כ אין הבדל בין קיבל רשות ללא. ומוכיח זאת מב"ב קב,א, ולבסוף תולה זאת במחלוקת הראשונים שם, שלפי רש"י ותוס' שמדובר בחצר של המשכיר, מוכח שגם ללא רשות הכלי מעכב, ואילו לפי הרמב"ם שמדובר בחצר המושכרת לשוכר, יתכן שדוקא כלי המונח ברשות מעכב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.