פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעה ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
שדה המסויימת במצריה, כיון שהכיש מכוש אחד קנה את כולה. ואם אינה מסויימת במצריה, קונה ממנה באותו מכוש כדי שילך הצמד בשעת חרישה ויחזור. (ב"ב נד,א).
שדה המסויימת: נפסק כדעת רב ולא כשמואל, משום שרב נחמן עשה מעשה כמותו.
שדה שאינה מסויימת: רש"י פי' שאם חרש שתי שורות מקצה לקצה קנה כל השדה, אולם רוב הראשונים והשו"ע מסבירים שבמכוש אחד קנה כדי שילך הצמד ויחזור, ומבארים הרא"ש והטור שכשניכש בפינה קנה שיעור תלם אחד לאורכו ולרוחבו, וכשניכש באמצע הגבול קנה כשיעור תלם ימינה וכשיעור תלם שמאלה וכשיעור תלם לפניו (אם תלם הוא מאה אמה הרי שקנה מאתיים על מאה), ואם ניכש באמצע השדה קנה גם תלם לאחוריו (נמצא מאתיים על מאתיים).
קנין אגב בהפקר: קצות: אפשר לקנות הפקר באגב, אך דוקא בצבורים. ראיה - בב"ק קיז,ב נחלקו ר"א וחכמים בגוזל קרקע ועליה פרה, ובא נהר ושטפה. לר"א קרקע נגזלת ולכן קנה גם הפרה וחייב, ואילו לחכמים אינה נגזלת ולכן גם לא קנה הפרה. רש"י מסביר שלר"א קונה הפרה בקנין אגב. הקצות מבאר שא"א לומר שקונה בתורת חצר כי גזלן קונה רק להתחייב באונסים, ואין לו בגוף הקרקע כלום. בגזלן אין דעת מקנה ובכ"ז אנו רואים כאן שקנה באגב, וא"כ ה"ה בהפקר. הקצות מוסיף שמ"מ ברור שבהפקר קונה דוקא בצבורים, ואינו יכול ע"י קניית שדה הפקר לקנות את כל המציאות שבעולם. וכותב שהטעם לכך הוא ע"פ דברי הרמב"ם והשו"ע (סימן רב), שבצבורים אי"צ לומר 'קנה אגב קרקע' ואילו באינם צבורים צריך, ובהפקר אין אמירה (הקצות כותב שיש מכאן ראיה לדעת הרמב"ם והשו"ע, דלא כרא"ש, הר"ן והרמ"א הסוברים שאף בצבורים צריך אמירה). הקצות מתקשה ממעשה בר"ג והזקנים, ששם רבא מוכיח שלא עשו קנין אגב מכך שלא עשו קנין סודר, וע"כ הטעם הוא שטובת הנאה אינה ממון ליקנות בחליפין, וא"כ ה"ה לאגב. וקשה מה הראיה, שכן חליפין א"א מאחר ואינה ממון וא"כ לא יכול הבעלים להקנותו תמורת הסודר, אולם אגב קונה אף בהפקר. ומיישב ע"פ השיטמ"ק שאין הכוונה שאינה ממון כלל, אלא אפי' אם היא ממון, מ"מ אינה ממון חשוב ליקנות בחליפין שהוא קנין חלש, וא"כ ה"ה לקנין אגב שהוא חלש.
נתיבות: אי אפשר אפילו בצבורים. הנתיבות כותב שהראיה ממעשה בר"ג והזקנים חזקה, ויישוב הקצות דחוק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.