פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רעה ז
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
בקעה גדולה שיש בה שדות רבות, וכולם של גר אחד ולא היה ביניהם לא מצר ולא חצב ולא דבר מדברים המפסיקים, ובא אחד והחזיק במקצת הבקעה לקנות את כולה, כל הנקרא על שם אותו הגר, קונה אותו. הגה: וי"א דוקא בשדה בית השלחין, אבל בשדה בית הבעל אם פירש לקנות כולן קנה כולן. אבל אם החזיק סתם ולא פירש לקנות כולן, לא קנה אלא ממקום שהחזיק מענה לארכו ולרחבו. ואם הוא שדה שיש לו מצר, קנה כל מה שבמצר (טור בשם הרא"ש).
ב"ב נו,א: אין שם לא מיצר ולא חצב מאי? פירש רבי מרינוס משמו כל שנקראת על שמו, היכי דמי אמר רב דקרו ליה בי גרגותא דפלניא.
הראשונים הקשו מהגמ' לעיל בדף נד,א שנפסקה לעיל בסע' ג, ששם נאמר שקונה רק כמהלך הצמד וחזור. הרא"ש יישב שמדובר פה לענין פאה וטומאה ולא לענין נכסי הגר, ועוי"ל שלעיל מדובר בשדה בית הבעל וכאן בבית השלחין כפי שמשמע מהלשון "בי גרגותא", וכתב שכן משמע מהרי"ף שפסק את שתי המימרות, וסיים שהפירוש הראשון הוא העיקרי. אולם הרמב"ן, הר"ן והטור הסבירו שכוונתו שגם הראשון עיקרי, אך גם השני נכון להלכה. הרמב"ם גם פסק את שתי ההלכות, ולא חילק בין בעל לשלחין, ויישבו המ"מ שמחלק בין קנייה במכוש שקונה כשיעור תלם לבין שאר חזקות בהן קונה את כל השדה, וכתב שזהו הפירוש גם בדברי הרי"ף שלא חילק. הב"י חילק שלעיל מדובר בנתכוון לקנות סתם, ואילו כאן מדובר בנתכוון לקנות כולה, כפי שמדוייק בלשון הרמב"ם. בשו"ע העתיק את לשון הרמב"ם, וברמ"א פסק כפי' השני של הרא"ש, וכל זה בסתמא אולם אם פירש שרוצה לקנות הכל – קנה אפי' בבית הבעל. הסמ"ע כותב שנראה שהטור והרמ"א פירשו שברמב"ם שלעיל מדובר שלא נקראת השדה ע"ש הגר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.