פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
המפקיד אצל חבירו ממון או כלים חשובים, ובאו עליו גנבים וקדם ונתן להם הפקדון להציל עצמו, אם היה אמוד שהוא בעל ממון, חייב, שחזקתו שבגללו באו הגנבים ונמצא זה מציל עצמו בממון חבירו. ואם אינו אמוד, חזקתו שלא באו אלא לשמע הפקדון.
ב"ק קיז,ב. ונאמר שם שאנס שאנס אדם להביא ממון חברו והביא, אם יד האנס לא שלטה באותו ממון חייב.
רשב"א,בעה"מ: אף בנפקד פטור דוקא אם יד הגנבים שולטת, שאם יחפשו ימצאו הפקדון.
תוס',רא"ש,רמב"ם,רמב"ן,טושו"ע: בנפקד פטור גם כשלא שולטת, כי ידו כיד הבעלים וגם הם היו נותנים, ואדעתא דהכי קבל שמירה, אך באנס מזלו גרם שבקשו דוקא ממנו להביא ממון חברו. ש"ך בשו"ע – גם כשאמוד, חייב דוקא כשלא שולטת.
ש"ך: גם באנס שאנסו להביא ממון פלוני פטור (אפילו כשידו לא שלטה), כ"ש בנפקד. החיוב הוא רק כשאנסוהו להביא ממון כלשהו והביא ממון פלוני.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.