פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצא כד

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצא כד

סעיף כד[עריכה]

מכאן אתה למד שהשומר שמסר הפקדון לאשתו ובני ביתו והודיעם שהוא פקדון, ולא שמרו כדרך השומרים, שהם חייבים לשלם לבעל הפקדון, ובעל הבית פטור, שכל המפקיד על דעת אשתו ובניו הוא מפקיד. (ואם אין להם לשלםא, י"א דבעל הבית חייב לשלם (טור בשם הרא"ש ובסימן ע"ב בשם בה"ת). ויש אומרים דפטור) (טור בסימן זה בשם הרמב"ם והמגיד פרק ד' דשאלה).

א. כשאין לב"ב לשלם: תוס',רא"ש: הבעל חייב.

רמב"ם: פטור.

רמ"א: י"א וי"א. ובסי' עב לגבי נפקד שרגיל למוסרו לאחר כתב שחייב.

סמ"ע בסי' עב: נחלקו רק בב"ב, אך שם כו"ע מודים שחייב.

ש"ך בסי' עב: הרמ"א סמך על דבריו בסימננו, שהביא שתי הדעות. עיין לעיל סעיף כב.

מרדכי,אגודה,ב"ח,ש"ך: אם ידוע שאינו רגיל לשמרו בעצמו אלא לתת להם, לכו"ע פטור.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.