פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצד א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
תבעו הפקדון וכפר בו, מיד נעשה עליו גזלן, וחייב באונסים ופסול לעדות ולשבועה. בד"א, שיש עדים שבשעה שכפר בו היה ברשותו. אבל אם אין עדים, לא, שמא נאבד ממנו ואמר: אכפור בו ואדחנו עד שאמצאנו ואחזירנו לו. (ב"מ ה,ב).
סמ"ע – גם אם הפקידו אצלו בלי עדים, וטען להד"ם, וכעת באים עדים, הריהו כופר, ואינו נאמן לומר, שהתכוון להד"ם שבאו לידו בתורת פקדון אלא באו בתורת מתנה.
המעכב פקדון בידו: הרא"ש דוראן,רשב"ץ: מתחייב באונסיו. הרא"ש דוראן כתב שנעשה גזלן כדין כופר בפקדון. אך נ"ל שמלשון הרשב"ץ משמע שחייב מצד שנחשב פושע. הרשב"ץ עסק באומן שעיכב תחת ידו זהב לעשות טבעת, וכתב שאם הנותן היה דוחקו לסיים הטבעת, והאומן היה דוחהו מיום ליום, נשאר ש"ש, אך אם מחמת העיכוב דורש שיחזיר לו הזהב, והאומן ממשיך לדחותו נתחיב באחריותו, שהרי בפשיעת עכובו נאנס.
קצות: מסתימת הפוסקים משמע שרק כופר מתחייב.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.