פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצד ו

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצד ו

סעיף ו[עריכה]

נגנב הפקדון באונס ואחר כך הוכר הגנב, אחד שומר שכר ואחד שומר חנם עושה דין עם הגנב^א ואינו נשבע. קדם ונשבע ואחר כך הוכר הגנב, אם ש"ח הוא רצה עומד בשבועתו רצה עושה דין עם הגנב; ואם ש"ש הוא, עושה עמו דין. הגה: ראובן המציא חוב בטוח לשמעון וקבל שכר על הסרסרות, ואח"כ נתקלקל החוב וצריכין להשתדל עם השר בעד החוב, ושמעון רוצה שראובן יטריח אותה טירחא הואיל וקבל שכר מן החוב, י"א דהדין עם שמעון דומיא דהוכר הגנב^ב (ת"ה סימן שכ"ד)^ג.

ב"ק קח,ב. כדעת רבא, ולדעת אביי - גם לפני שנשבעו, ש"ח יכול לעמוד בשבועתו וש"ש עושה דין עם הגנב.

א. מי זוכה בכפל: סמ"ע: השומר, בשביל טרחתו (למרות שלא אמר הריני משלם).

ש"ך: הבעלים.

עושה דין עם הגנב: רש"י,טור,שו"ע סי' שה: ובינתיים צריך לשלם לבעלים.

ש"ך: דוקא כשידוע שיצליח להוציא מהגנב, ופשוט הוא.

מ"מ וסמ"ע ברמב"ם: אי"צ בינתיים לשלם לבעלים.

ב"י ברמב"ם: כתב שאפשר לפרשו גם כרש"י, ובשו"ע כאן העתיק את לשון הרמב"ם, ובסי' שה את לשון רש"י.

כשיש עדים שנגנבה – הש"ך מסתפק, שמא צריך לעמוד עם הגנב בדין רק כשנפטר ע"י שבועה בלבד.

ב. טרחת הסרסור: תרוה"ד,רמ"א: מוטל עליו לטרוח.

ב"י סי' שלה,ש"ך: לא מוטל. ש"ך – דוקא שומר שנגנב מביתו מחויב לטרוח כיכולתו כדי להשיבו, ועוד, גם שם יתכן שחייב רק כשאינו נפטר אלא בשבועה.

בית אפרים: מביא הרבה אחרונים שסמכו על תרוה"ד, ודנו עוד, שאם פשע הסרסור בגבייה ונפסד הכסף חייב.

ג. קצות: בב"ק קח,ב הסתפק רבה זוטי בנגנבה באונס והחזירה הגנב לשומר ואח"כ מתה בפשיעה, האם כיון שנגנבה באונס כלתה שמירתו או כיון שחזרה חזרה. הרמב"ם פסק שפטור מספק, אולם תמוה שהרי"ף, הטור והשו"ע לא הביאו דין זה. בתירוצו הראשון אומר הקצות, שהספק יתכן רק לפי הלישנא ששומר חייב משעת משיכה, וא"כ כשנאנסה הוי כהחזיר^[1], וממילא כלתה שמירתו, והרמב"ם הרי פסק כלישנא זו, אולם הרי"ף ורוב הפוסקים שפסקו כלישנא שחייב משעת פשיעה, לשיטתם לא מתחיל הספק, וברור שחייב, מאחר ולא כלתה שמירתו. בתירוצו השני אומר הקצות, שבגלל שקיי"ל כרבא שאף ש"ח שנגנב ממנו באונס, קודם השבועה עושה דין עם הגנב, א"כ ודאי לא כלתה שמירתו, וברור שחייב בספק של רבה זוטי, וכן כתב בשיטמ"ק שלרבא פשוט שחייב שם (צ"ל שהרמב"ם הבין שתליה זו אינה מחויבת).

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]