פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצו ח

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט רצו ח

סעיף ח[עריכה]

הודה השומר שפשע, וטען: תנאי היה בינינו שלא אצטרך לשומרו כדרך השומרים, והמפקיד אומר: לא היה שם תנאי, אף על פי שהפקיד אצלו בעדים שמעידים שדבר זה פקדון הוא אצל זה אבל לא ידענו אם היה בתנאי אם לאוא, השומר נאמן מתוך שהיה יכול לומר: שמרתי כדרך השומרים ונאנסתי, נאמן לומר שהיה ביניהם תנאיב, ולפיכך ישבע שלא שלח בו יד ושאינו ברשותו ושהיה בהם תנאי. ואם הביא המפקיד עדים שפשע, חייב השומר, ואינו נאמן במה שטוען: תנאי היה בינינו, שהרי אין כאן מגו. הגה: ודוקא שיודעין עדים שהיה שומר עליו. אבל בלא זה, אף על פי שפשע נאמן, במגו שהיה יכול לומר: לא הייתי שומר עליו דלא אמרתי אלא הא ביתא קמך (המגיד פ"ו דשאלה).

א. הראב"ד השיג על הרמב"ם, שאם העדים לא שמעו התנאי, מוכח שלא היה תנאי. המ"מ הסביר שאין כוונת הרמב"ם שהעידו שלא היה תנאי, אלא העדים אינם יודעים אם היה תנאי. הסמ"ע מסביר שכוונת המ"מ היא, שמעידים שיצאו לפני שעת מסירת הפקדון, ולכן אינם יודעים אם אח"כ היה תנאי (אחרת הדין כראב"ד), וכן פסק. אולם הכס"מ והש"ך מסבירים שיתכן שהתנו עוד לפני שנתן לו הפקדון בפני עדים, ומדובר כשדיברו יחד לפני ביאת העדים. וכתב הנתיבות שלא רצה לפרש כסמ"ע, כי אם לא היו בשעת הפקדון, היה נאמן במיגו דלא אמרתי לך אלא הנח לפני.

ב. המ"מ הקשה מדוע כאן חייב שבועה חמורה, ואינו נאמן כמו בסעיף ז' שמוטלת עליו רק שבועת היסת, וכותב שצ"ל שיש כאן עדים שהפקיד אצלו, וכן עדים שלא החזיר (לא משו ממנו וראו שלא החזיר), ולכן אינו נאמן במיגו דלהד"ם או דהחזרתי, אמנם דחוק משום שהיה לרמב"ם לכתוב זאת. בפשטות משמע מדבריו שבסעיף ז' מדובר שלא היו עדי פקדון או עדים שלא החזיר, ולכן נאמן במיגו, וכן משמע מהש"ך, אך הנתיבות כתב שודאי נאמן שם אף בלא מיגו, והש"ך כתב כן רק לשיטתיה דהב"ח כדי לדחותו. הב"ח יישב שמדובר אף שאין עדים, ומשביעים אותו מכח גלגול של שבועת שלא שלח בה יד ושבועת שאינו ברשותו. הש"ך דוחהו, שמשמע מהרמב"ם ומהשו"ע שנאמן רק מטעם מיגו דנאנסתי (ולכן חייב שבועה) ולא מטעם מיגו דלהד"ם או החזרתי.

↵ מהי השבועה העיקרית בשומרים?

ב"ח ברמב"ם: שלא פשע, ולא כלול בכך שאינו ברשותו. נתקשה מכך על פרושו הנ"ל ברמב"ם, שנשבע מכח גלגול.

ש"ך ברמב"ם: שאינו ברשותו (כולל שלא פשע). עיין בהרחבה בסימן רצד סע' ב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.