פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
מת אביוא והניח לו שק צרור, והפקידו אצל חבירו ופשע בו, המפקיד אומר: איני יודע מה היה בו שמא מרגליות היו בו, וכן השומר אומר: איני יודע כמה אני חייב לשלם שמא זכוכית היה מלא, ישבע השומר כתקנת חכמים שאינו ברשותו, ויכלול בשבועתו שאינו יודעב בודאי שהיה בו יותר על שוה כך וכך, וישלם מה שהודה לו. (רמב"ם). (מפקיד שאמר: נגנב לי מן הפקדון, והשומר אומר: איני יודע, נשבע שאינו יודע, ופטורג). (תשובת רשב"א סימן אלף קל"ד).
א. כשהפקיד בעצמו ואינו יודע: סמ"ע – מסתפק אם השו"ע נקט שמת אביו משום אורחא דמילתא, שאז בד"כ אינו יודע, או שנקט בדוקא, וכשהפקיד בעצמו, אין מחייבים את הנפקד אפילו שבועה שאינו יודע, "דלמה ליה למידע יותר מהמפקיד".
ב. הש"ך מקשה שלעיל (סי' צד) פסק השו"ע שאין מגלגלים לטענה שהנתבע טוען בה שמא, ועונה (סי' עב סקמ"ז) שכשעיקר השבועה דרבנן מגלגלים, ודוקא בשבועה דאוריתא נשבעים רק בברי, ודוחק.
ג. רשב"א – ולא דמי למעשה שבירושלמי, כי כאן אינו יודע אם נגנב בכלל, ושם יודע אלא שלא יודע מה היה בשק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.