פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
כל המטלטלין של יתומים שמים אותם ומוכרים אותם בב"ד. הגה: ודוקא שלא נתמנה עליהן אפוטרופוס. אבל אפוטרופוס עושה בלא בית דין כל מה שנראה בעיניו טובת היתומים (טור). ומי שהיו בידו מעות היתומים והלוה אותן על משכונות של עובד כוכבים, ואחר כך בא אפוטרופוס של יתומים ואמר להוליכן למקום שדרין היתומים, כי יוכל למכרן שם ביוקר, והמלוה אומר שמתיירא מעלילות מן העובדי כוכבים ורוצה ליתן בהם מה ששוין במקומו, הדין עם היתומים (מרדכי פרק אלמנה ניזונית). ואם היה השוק קרוב למדינה, מוליכים אותם לשוק ומוכרים אותם, ויצטרפו דמיהם עם המעות של יתומים. מי שהיה בידו יין או שכר של יתומים, אם יניחנו כאן עד שימכור שמא יחמיץ, ואם יוליכנו לשוק שמא יארעו אונס בדרך, ה"ז עושה בו כדרך שהוא עושה בשלו. וכן כל כיוצא בזה.
שומה כשנתמנה אפוטרופוס: טור,רמ"א: אי"צ בפני בי"ד.
שו"ע: לא חילק בין נתמנה ללא נתמנה, ובב"י כתב שיש לדחות חילוק זה.
כדרך שעושה בשלו:
כתובות ק,ב: רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה, הוה לדידיה נמי חמרא, הוה קמסיק ליה לסיכרא, אתא לקמיה דרב אשי, א"ל: מהו לאמטויי בהדן? [גי' רי"ף ורא"ש - נשקליה? דלמא מיתניס, נשבקיה? דלמא מתקיף] א"ל: זיל, לא עדיף מדידך.
רא"ש: הבין מכך שאין לאדם לעשות מעצמו כמו כבשלו, אלא עליו להתייעץ בבי"ד (טור - אא"כ נתמנה לאפוטרופוס).
רמב"ם,שו"ע: הבין שרבינא הלך משום שלא ידע את הדין, והדין הוא שיעשה אדם כבשלו.
סמ"ע: הבין שלא נחלקו, אלא הרמב"ם עסק במקרה שיש סיכון לשני הצדדים (בין למכור בין להשאיר), ואילו הרא"ש עסק כשיש סיכון רק בלמכור.
ש"ך: שניהם עסקו בכשיש סיכון לשני הצדדים, שהרי נחלקו בעקבות הבנתם השונה בסיפור של רבינא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.