פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט רצ יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
אין האפוטרופסין רשאים להוציא עבדים לחירות, אפילו ליקח מהעבד דמים שיצא לחירות, אבל מוכרים אותם לאחרים ולוקחים מהם הדמים על מנת שיוציאוהו לחירות, ואותם האחרים הם שמשחררים אותם. (ברייתא בגיטין נב,א). (וכל זה לא מיירי אלא בלא רשות בית דין; אבל אם נטל רשות מבית דין, מותר לעשות כל מה שירצה) (טור בשם הרמ"ה ור"ן פ' הניזקין).
כשהעבד נותן דמי עצמו: רבי: מותר, מפני שהוא כמוכרו לו.
ת"ק: אסור.
רמב"ם,רשב"א,שו"ע: פסקו כת"ק שאסור. מ"מ - טעם חכמים אינו שכסף לא גומר, אלא שחוששים שאם הוא ישלם דמי עצמו, לא ידקדקו בדמיו, ויפסידו היתומים. הר"ן והסמ"ע כתבו שהטעם הוא שאין הכל יודעים בדמים, ונראה כמוציאם לחירות.
ראב"ד: יש מי שפסק כרבי, כי שורש המחלוקת הוא אם כסף גומר בו, וקיי"ל שגומר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.