פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שא ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
מי שהפקידו אצלו מעות עניים או פדיון שבויים ופשע בהם ונגנבו, פטור, שנאמר: לשמור (שמות כב, ט), ולא לחלק לעניים, והרי הוא ממון שאין לו תובעין. במה דברים אמורים, בשאין זה הממון מופקד לעניי מקום זה או לשבויים ידועים. אבל אם היה לעניים אלו או לשבויים אלו, והרי הוא קצוץ להם, הרי זה ממון שיש לו תובעים, וישלם אם פשע, או ישבע שלא פשע, כדרך כל השומרים. (וכן אם הגבאי אמר לשומר: שמור לי, חייב כשאר שומרא) (מרדכי פרק החובל).
ב"ק צג,א: תניא לשמור ולא לחלק לעניים. ההוא ארנקי דצדקה דאתא לפומבדיתא אפקדיה רב יוסף גבי ההוא גברא פשע ביה אתו גנבי גנבוה, חייביה רב יוסף, אמר ליה אביי והתניא לשמור ולא לחלק, אמר ליה עניי דפומבדיתא מיקץ קיץ להו ולשמור הוא.
נתיבות: דוקא כשהשומר הוא המחליט למי לחלק ויכול לומר לכל עני שיבוא שהוא רוצה לתת לאחר, אך אם ביד הציבור להחליט, הציבור נחשב התובעים. וכן מעות שהכינו לביכ"נ או לבית עלמין נחשב מעות הציבור, והם התובעים.
חוות יאיר,שיבת ציון: אף כשלא בידו להחליט. ומ"מ בצדקה ששייכת לבני העיר יכולים להעמיד מורשה.
פת"ש: מסתפק לדינא.
לצי"ש: חוות יאיר - אע"פ שפטור במעות עניים, מ"מ לצאת ידי שמים חייב (וכן הדין במזיק מעות עניים).
א. מרדכי,רמ"א: גבאי שמסר לשומר חייב.
סמ"ע: כי לשמור ולא לחלק פי' שישמור ואח"כ יחזירהו לידו, וכאן השומר צריך להחזירו לידו.
נתיבות: כי לא בידו להחליט למי לחלק אלא ביד הגבאי, וכשהגבאי מחליט מיד הם נעשים תובעים, דבממון אמרינן ברירה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.