פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שג ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
רועה שהיה לו להציל הטריפה או השבוייה ברועים אחרים ובמקלות, ולא קרא רועים אחרים ולא הביא מקלות להציל, הרי זה חייב. אחד ש"ח ואחד ש"ש, אלא שש"ח קורא רועים ומביא מקלות בחנם, ואם לא מצא, פטור; אבל שומר שכר חייב לשכור הרועים והמקלות עד כדי דמי הבהמה, כדי להציל, וחוזר ולוקח שכרן מבעל הביתא, ואם לא עשה כן, והיה לו לשכור ולא שכר, הרי זה פושע, וחייבב. (שם).
א. תוס',רא"ש,ש"ך - גם איניש מעלמא שהציל בשכר, חוזר וגובה מבעה"ב (כדין השבת אבידה).
ב. רמב"ן,ראב"ד,טור - חייב רק את ההפרש בין שווי הבהמה לעלות הסיוע. ואם העלות שווה - חייב דמי טירחה לקניית בהמה חדשה. הנתיבות תמה ע"כ, שהרי אפי' גזלן משלם רק את שוויו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.