פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שג ט
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
רועה שטען: הצלתי על ידי רועים בשכר, נשבע ונוטל מה שטען, שאינו יכול לטעון אלא עד כדי דמיהן. ויכול היה לומר: נטרפה וישבע בנקיטת חפץ.
הטעם שנאמן בשבועה: הרמב"ם נימק שנאמן במיגו שיכל לטעון נטרפה, והמ"מ נימק שנאמן ככל המוציאים ממון ברשות שנשבעים ונוטלים. הנתיבות הסביר שזקוקים לשני הטעמים. מוציא ברשות נאמן רק כשידוע שהוציא ורק לא ידוע כמה הוציא, ומאידך הוא יכול לגבות כשעת הוצאה, ואילו במיגו - אם הוזלה הבהמה, יכול לגבות רק כשעת התביעה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.