פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שד א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
המעביר חבית ממקום למקום בשכר, ונשברה, דין תורה הוא שישלם, שאין זה אונס גדול, והרי השבירה כגניבה ואבידה שהוא חייב בהן, אבל תקנו חכמים שיהיה חייב שבועה שלא פשע בה, שאם אתה אומר ישלם, אין לך אדם שיעביר חבית לחבירו. ולפיכך עשו בו שבירת החבית כמיתת הבהמה ושבירתה.
משנה בב"מ פב,ב: המעביר חבית ממקום למקום ושברה, בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע← נתקל אינו פושע.
בריתא: נשברה כדו... ר"מ מחייב ור' יהודה פוטר.← לר"מ נתקל הוי פושע.
ר' יוחנן מתרץ: נתקל פושע, אך בסבל תקנו חז"ל לפוטרו, דאל"כ אין לך אדם שמעביר חבית חברו ממקום למקום.
במקום מדרון: טור: חייב, אך מצוה לפנים משורת הדין לפוטרו. ראיה - ר' אליעזר תמה מדוע פטור במקום מדרון, משמע שמחייב.
רי"ף,רא"ש,רמב"ם,שו"ע: אף בכך פטור מהתקנה. דרישה - גם אם ר"א מחייב, מ"מ ר"מ ור"י פוטרים.
שאר אומנים: בפתחי חושן העיר שלא מצאנו תקנה זו בשאר אומנים, ואדרבה מצאנו שטבח בשכר שקלקל ברמה כעין אבידה חייב, והביא בשם השבות יעקב שתקנו רק בסבל שהיא מלאכה כבידה, ונעשית עפ"י רוב ע"י עניים וההיזק מצוי. והוסיף הפ"ח שנראה שיש לדיין לדון בכיוצא בו עפ"י ראות עיניו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.