פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שז ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה או נאנסה, כיון שהשני חייב, תחזור לבעלים הראשונים, שאין הלה עושה סחורה בפרתו של זה. ואם אמר לשוכר: אם תרצה תשאילנה ויהיה דינך עם השואל ויהיה דיני עמךא, אז ישלם השואל לשוכרב.
משנה לה,ב: ת"ק: ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל ישלם לשוכר.
ר' יוסי: כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חברו, אלא תחזור פרה לבעלים. וכן הלכה.
טעמו של ר' יוסי: תוס': השוכר קונה הפרה בשבועתו שנאנסה או בעדים, ויכול לומר לו דל אנת ושבועתך או עדיך.
רא"ש: נחשב כאילו השוכר השאילו בשליחות המשכיר.
↵ כשהמשכיר יודע שמתה כדרכה: תוס': השוכר מקבל את התשלום, כי לא יכול לומר לו דל אנת וכו'.
רא"ש,רי"ף,רמב"ם,טושו"ע: הבעלים מקבלים. הר"ן ותלמידי הרשב"א הוכיחו שכן דעת הרי"ף והרמב"ם מכך שלא הביאו להלכה את המימרא שפעמים שהבעלים משלמים כמה פרות לשוכר, משמע שאין בכך שום נפק"מ לפי ר' יוסי, ואפי' כשהמשכיר יודע. ומהשו"ע משמע שפסק כן, כיון שלא חילק.
א. סמ"ע - קמ"ל שבלשון זו כוונתו שהשוכר יקבל את התשלום.
קצות - מועיל רק בגלל שהו"ל כאומר קני פרה זו לענין שיהיה דינך עם השואל (ולא דמי לפרה לכפילה שאינו מועיל, כי שם יש מי יימר טובא), אחרת הוי דשלב"ל.
ב. ש"ך - וכן הדין כשהשאילו למשכיר עצמו. ואם השכיר לק' יום וחזר ושאל לצ' והשכיר לפ' ושאל לע', משלם לשוכר פרה אחת, וחייב להעמיד לו עוד פרה לכ' יום (כשא"ל שיהא דינו עם השואל).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.