פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שז ז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז[עריכה]
אין אדם רשאי לדוש בפרתו ערבית ולהשכירה שחרית. (תוספתא בב"מ פ"ח, פוסקים).
שכירות מטלטלין: רמב"ן[1],שו"ע קצט: נקנית בכסף, לא שייך החשש של שמא לא יטרח להצילו כשנשרף בעליה (כי החפץ שלו).
רשב"א,אחרונים: דינה כמכירה שאינה נקנית בכסף.
פת"ש: ספיקא דדינא.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ שתי הדעות הובאו בנ"י.