פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שח א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שח א

סעיף א[עריכה]

השוכר בהמה לרכוב עליה איש, לא ירכיב עליה אשה. (והוא הדין לעובד כוכבים^א) (מרדכי פרק האומנין). מיהו יש אומרים דוקא לכתחלה, אבל אם עבר והרכיב עליה אשה, אף על פי שניזוקה הבהמה, אינו חייב לשלם (המגיד פ"ד דשכירות בשם הרשב"א). ויש חולקין^ב (שם לדעת הרמב"ם). ולכולי עלמא אם מנהג המקום להתייקר ברכיבת הנשים, צריך להוסיף לו כפי המנהג (המגיד הנזכר לעיל), לרכוב עליה אשה, ירכיב עליה איש. (ב"מ עט,ב).

א. לשנות לעכו"ם: הטעם - כי אינו חס על ממונו של ישראל (מרדכי).

ב. בדיעבד: רשב"א: פטור אפילו כשודאי מתה מחמת המשא, ואין זו פשיעה כי חמור עשוי גם לרכיבת אשה, ויש אומדנא שהיה משכיר לו גם אם היה מבקש מתחילה לשוכרו עבור אשה.

רמב"ן סע' ה,שו"ת הרא"ש^[1] עפ"י קצות: פטור, אא"כ ודאי מתה מחמת המשא.

תלמידי הרשב"א סע' ה: אם המשכיר אמר שמשכירו לחצי לתך חייב (ותולים שמתה מחמת המשא, גם כשאין זה ודאי), כי מוכח שהיה יודע שחמורו חלוש (לכן אין את האומדנא שאמר הרשב"א). ואם השוכר אמר שרוצה לשוכרו לחצי לתך פטור.

רמב"ם סע' ה,שו"ת הרא"ש עפ"י ב"י ונתיבות,שו"ע סע' ה: חייב, ותולים שמתה מחמת המשא גם כשאין זה ודאי.

הרא"ש נימק דבריו כתלמידי הרשב"א, ולפי"ז יש לחלק בין אמר המשכיר לאמר השוכר, והב"י כתב שדברי טעם הם, ושגם דברי הרמב"ם יכולים להתפרש כן. וכן פסק הסמ"ע.

רמ"א: י"א וי"א. אולם בסע' ה' ובסי' שט לא השיג על השו"ע שסתם כרמב"ם וכשו"ת הרא"ש. הש"ך הקשה על הסתירה וכתב שיש לחלק כתלמידי הרשב"א שבסי' שט המשכיר אמר וכאן השוכר אמר^[2]. אולם הגר"א כתב כתב בסי' שט שזה כרמב"ם בסי' שח,ה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]