פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שיא ה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שיא ה

סעיף ה[עריכה]

שכר ספינה סתם ליין סתם, הרי אלו חולקין השכר. ודוקא כשאין אחד מהם רוצה להשלים; אבל אם זה מביא יינו וזה אינו מביא ספינה, אם נתן שכר נמי יטול ויוציא מתחת ידו.

ב"מ עט,א: השוכר את הספינה וטבעה לה בחצי הדרך, רבי נתן אומר אם נתן לא יטול ואם לא נתן לא יתן. היכי דמי? אילימא בספינה זו ויין סתם - אם נתן אמאי לא יטול, נימא ליה הב לי ספינתא דאנא מייתינא חמרא, אלא בספינה סתם ויין זה - אם לא נתן אמאי לא יתן, נימא ליה הב לי ההוא חמרא ואנא מייתינא ספינתא, אמר רב פפא לא משכחת לה אלא בספינה זו ויין זה אבל בספינה סתם ויין סתם חולקין.

ספינה סתם ויין זה: רי"ף,רמב"ם,שו"ע,ש"ך: משלם שכר כל הדרך, ועל החצי שלא הלך משלם כפועל בטל.

תלמידי הרשב"א: דוקא כשעשו קנין, שכן אחרת יכול לחזור בו.

רא"ש,רמ"א: רק שכר חצי הדרך, כדין אונס שלא היה לבעה"ב לדעת יותר מהפועלים - שהם מפסידים.

תוס' מתרצים ששאני הכא מפועלים, שהמשכיר הפסיד ספינתו.

א. ביין זה כשלא טבע: רמ"ה: בעל הספינה יכול לאסור עליו להחליפו בסחורה אחרת, כיון שהתנו "יין זה".

רא"ש,רמב"ן,רשב"א: בעל הספינה לא יכול לאסור עליו, משום שזוהי מידת סדום. ודוקא בטבע יכול.

סמ"ע: בטבע יכול, כי יש נפק"מ לבעל הספינה (שהרי אם יאסור - יוכל להרויח שכר ההובלה בלי לעבוד), ואין זו מידת סדום כי רשאי להרויח.

יש מפרשים: בטבע יכול, כי גם הוא ניזק והפסיד ספינתו (הו"ד בסמ"ע).

ש"ך,קצות: תרתי בעינן, יכול רק כשגם הספינה וגם היין טבעו (גם נפסד, וגם יוכל להרויח כעת). אולם במקרה ההפוך, ספינה זו ויין סתם, רשאי לעכב על בעל הספינה שלא יחליפנה בספינה אחרת, גם כשהיין לא טבע, כי שכירות ליומא ממכר הוא[1], וקנה ספינה זו.

שו"ע: כשטבעו יכול לאסור על בעל הספינה להביא ספינה אחרת, כיון שהקפדה גדולה יש בספינה זו.

סמ"ע,ש"ך: מדייקים שהשו"ע סובר כרא"ש, וזו הכוונה שיש הקפדה גדולה - שדוקא כאן יכול לאסור כיון שירויח מכך, אך כשאין רווח מכך אסור.

ב. דמי הספינה שטבעה: הרמ"א לשיטתו סי' שי סע' ב, אך לשו"ע שבשכרו למשא ומת אין דמיו משועבדים, ה"ה כאן (נתיבות). נתקשיתי, שהרי ע"כ יש גם אנשים על הספינה, וא"כ דמי ללרכב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. ואע"פ שלכמה פוסקים שכירות ממכר רק לענין הונאה, מ"מ קניא ליה שכירות.