פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שיא ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
השוכר את הספינה ופרקה בחצי הדרך, נותן לו שכר כל הדרךא. ואם מצא השוכר מי שישכיר אותה לו עד המקום שפסק, שוכר, ויש לבעל הספינה עליו תרעומת (וצריך ליתן לבעל הספינה מה שהספינה נפסדת בהוצאת הסחורה הראשונה ובהכנסת השנייה) (טור). וכן אם מכר כל הסחורה שבספינה לאיש אחד בחצי הדרך, וירד ועלה, הלוקח נוטל שכר חצי הדרך מהראשון ושכר החצי מזה האחרון, ויש לבעל הספינה עליו תרעומת מפני שגרם לו לסבול דעת איש אחר שעדיין לא הורגל, וכן כל כיוצא בזה. (ב"מ עט,ב).
א. המפרק סחורתו בחצי הדרך: גמרא: כולי אגרא בעי שלומי ליה.
טור,סמ"ע בשו"ע,סמ"ע,ש"ך: אך משלם לו על החצי השני רק כפועל בטל. הקצות בסי' שטז סק"א מנמק זאת, שדרך בעלי ספינה שמוכרים לפעמים בדרך, ואדעתא דהכי אגריה.
מ"מ,ש"ך בשו"ע: לא מנכה לו כלום, ושונה מטבעה ספינתו (אפי' בספינה סתם), כי כאן יכול לומר לו "הרי ספינתי קיימת". הקצות מסביר שכיון שספינתו קיימת קשה לו שתעמוד בטלה, ולכן דינו כדין 'אוכלוסי דמחוזא' דאי לא עבדי חלשי.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.