פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שיב ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
קבע לו שלשים יום לפני החג, אם נשאר מהשלשים יום אפילו יום אחד, אינו יכול להוציאו עד מוצאי הפסח, והוא שיודיעוג שלשים יום מקודם פסח. במה דברים אמורים, בעיירות; אבל בכרכים, אחד בימות החמה ואחד בימות הגשמים, צריך להודיעו שנים עשר חדש מקודם. וחנות, בין בכרכים בין בעיירות, צריך להודיעו י"ב חדש מקודם. (ובחנות של נחתומין וצבעין, צריך להודיעו ג' שנים מקודםד) (טור). (משנה וגמרא שם).
א. סתם: סמ"ע: במשכיר סתם יכול להוציאו לאחר שעה, כמוכח מהרמ"א סי' ריב, וא"כ הכוונה כאן למשכיר בכך וכך לחודש.
בסמ"ע סקט"ז כתב שסתם שכירות אינה פחות מל' יום, והנתיבות שם הקשה שיש סתירה בדבריו.
ש"ך,נתיבות: מדובר בסתם ממש. רק כשנתן מעצמו יכול להוציאו מייד, אך כששכר ממנו - סתם שכירות לפחות ל' יום.
ב. בימות החמה: רש"י,רמב"ן,שו"ע: צריך להודיע ל' יום קודם.
ראב"ד,רשב"א: יכול להוציאו מיד לאחר ההודעה, כי בקיץ שכיחי בתים, אלא שצריך לתת לו לפחות ל' יום מתחילת השכירות (נראה שלש"ך משום שסתם שכירות ל' יום, ולסמ"ע בגלל שמדובר בהתנו בכך וכך לחודש).
ג. הסמ"ע מדייק שצריך הודעה נוספת, כי בגלל שהודעתו הסמוכה לחג (שיצא בחורף) לא היתה טובה, הוי כלא הודיעו כלל.
ד. נחתומים וצבעים: רשב"ג במשנה אומר שדינם בג' שנים. הרמב"ם השמיטו אולם הרי"ף והרא"ש פסקוהו, וכן פסק הב"י, אולם בבדק הבית כתב שבזה"ז אף הם מקיפים רק לשנה, ואולי לכן השמיטו הרמב"ם. ובשו"ע השמיטו, וברמ"א הביאו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.