פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שלד ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
שכרו להשקות שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינו צריך, אינו נותן לו כלום. וכן אם בא בחצי היום, אינו נותן לו מחצי היום ואילך כלום. אבל אם בא הנהר, נותן להם כל שכרןא; מן השמים נסתייעו. (שם). הגה: שכר פועלים לחפור שדהו ובא מטר בלילה בענין שאינן יכולין לחפור, אם לא ראו הפועלים הקרקע, פסידא דבעל הבית הוא, דהוי ליה להודיעם שלא יבואוב. (ב"מ עו,ב). י"א דאם ביקר בעל הבית המלאכה מבערב וראה שצריכה פועלים, פטור בכל ענין (הכל בטור ס"א). ועיין לעיל סימן של"ג סעיף א' וב'. י"א הא דאמרינן דאם אירע אונס הוי פסידא דפועלים היינו ששכרן למלאכה ידועה, אבל אם שכרן סתם, יכול לומר: תן לי מלאכה אחרת כזוג (ת"ה סימן שכ"ט).
א. כל שכרם = כפועל בטל (גמ').
ב. תוס',סמ"ע - ההבדל משכר להשקותו ובא מטר הוא, שרוב שדות אינן זקוקות להשקיה לאחר הגשם, וא"כ שוים בעה"ב והפועל בידיעה, אולם רוב שדות לא נמנעות מלחפור בהן לאחר גשם, ולכן בעה"ב מפסיד כיון שהוא מכיר ששדהו נמנעת בכך.
ג. הגמ' חילקה בין בקרו בשדה ללא בקרו. רש"י הסביר שהחילוק הוא אם סייר יחד עם הפועלים או לא, וביאר זאת בשני אופנים: או שאם ראו השדה הם מכירים אותה כמוהו, ויודעים באותה רמה על סיכויי האונס, וזוהי הדרך הראשונה שנקט הרמ"א. או שאם סייר עימם יש בכך סיכום על שדה ספציפית זו, ואילו לא סייר עימם יכולים לדרוש שיתן להם לעבוד בשדה אחרת. זהו הי"א השני שהביא הרמ"א. הרמב"ם הסביר שהחילוק הוא אם בעה"ב ביקר בשדה או לא. הביאור לכך הוא שאם ביקר וראה שהיא זקוקה לפועלים אלא שבא מטר בלילה הריהו אנוס, משא"כ כשלא ביקר ולכן לא ראה שאינה זקוקה לפועלים. זהו הי"א הראשון שמביא הרמ"א.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.