פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמו ג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג[עריכה]
שאל הבעל, ונתרצה להיות שאול לו, אף על פי שלא התחיל במלאכת השואל בשעת משיכת הפרה, אלא מזמין ומכין עצמו ללכת, חשיב שפיר עמו במלאכתו. אבל א באמירה שאומר להיות שאול לו, ולא הכין עצמו למלאכתו, לא הוי שאלה בבעלים.
ב"מ צד,ב: מדקתני סיפא ואחר כך שאל את הפרה מכלל דרישא דקתני עמה עמה ממש, עמה ממש מי משכחת לה? פרה במשיכה ובעלים באמירה.
ב"מ צז,א: אמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא וספר מתא כולן בעידן עבידתייהו כשאלה בבעלים הוא.
ראב"ד,רא"ש: בעידן עבידתייהו ל"ד אלא בשעה שמזמינין ומנידין עצמן ללכת מיקרי עידן עבידתייהו, והיינו אמירה דלעיל.
טור,שו"ע: אמירה לבדה אינה מועילה, אלא צריך שיכינו עצמם למלאכה.
ש"ך: כוונת הרא"ש שגם אמירה לבדה מספיקה, ועידן עבידתייהו ל"ד אלא היינו אמירה.
כשקבע השואל זמן לעשיית המלאכה: רמ"ה: אף כשמכין עצמו לא נחשב בעליו עימו (עד שיגיע הזמן).
ראב"ד,רא"ש: הטור הבין שהם חולקים, ואילו הסמ"ע כתב שמודים לזה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.