פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמו יב
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יב[עריכה]
מלמד תינוקות, והנוטע לבני המדינה, והמקיז להם דם, והסופר שלהם, כל אלו וכיוצא בהם, יום שהוא יושב בו לעשות במלאכתו, אם השאיל או השכיר לאחד מאלו שהוא עוסק במלאכתם הרי זה שמירה בבעלים, ואפילו פשע בה השומר פטור. אבל הוא ששאל או שכר מהם, חייב, שאינם שאולים לו. ויש אומרים שבזמן הראוי למלאכה, אף על פי שאינם עסוקים בה, לפי שאינו רשאי להשמט מהמלאכה ההיא בכל עת שצריכים לו, הוי לגבייהו שאלה בבעלים; אפילו אם צריך לתת לו שכר, מכל מקום מוכרח הוא לעשות לו מלאכתו, מידי דהוה אשותפים ששכרו שכיר חדש או שנה, דבכל שעה הוי שאלה בבעלים לכל אחד מהם.
ב"מ צז,א: אמר רבא מקרי דרדקי שתלא טבחא ואומנא וספרי מתא כולהו בעידן עבידתייהו כשאלה בבעלים דמי.
ראב"ד,רא"ש: בזמן שהם משועבדים הוי בבעלים, גם בשעה שאינם עובדים בפועל.
רמב"ם: רק בשעה שעובדים בפועל.
שו"ע: סתם כרמב"ם וי"א כראב"ד.
נתיבות: מקשה הרי בסע' טז לגבי שואל מאשתו וכן בסע' ז' לגבי שואל משותף משמע שהוי בבעלים גם כשאינם עוסקים בפועל. ועונה שבשכירים של העיר או של שותפים צריך שיעסקו בפועל עבורו כי יש ברירה וא"כ בשעה שעוסק עבור חברו נחשב שהוא שכיר חברו בלבד, אך בשואל מאשה או משותף הם משועבדים כל הזמן עבורם. ולדעת הראב"ד אף שיש ברירה, כשעוסק במלאכת אחד נחשב כעוסק במלאכת כולם כי מועיל לכולם, שהרי מתפנה בכך מעסקיו וא"כ יוכל אח"כ לעסוק במלאכת האחרים. מהנתיבות עולה שבשעה שאינו עסוק כלל לא הוי בבעלים, וקשה כי מהראב"ד משמע שהוי כיון שהוא משועבד, וכן מוכח משואל מאשה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.