פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמו יג
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף יג[עריכה]
הרב השונה לתלמידיו, אם הם צריכים ללמוד עמו בכל מסכתא שירצה הוא, ואף אם התחילו מסכתא אחת יכול לשנותה לאחרת, אז הוו הם כשאולים לוא, שהם עמו במלאכה, ואם שאל מהם הוי שאלה בבעלים. ואם הוא צריך ללמוד עמהם בכל מקום שירצו, אז הוא נשאל להם. ואפי' שלא בשעת הלמודב, כיון שצריך ללמוד עמהם בכל עת שירצו. ואם הדבר תלוי בשניהם, שהמסכתא שהתחיל יגמרו, ואין הרב יכול לשנות המסכתא שלא מדעת התלמידים, ולא התלמידים בלא דעת הרב, אז אינם שאולים זה לזה כלל. ולפני המועדים, שדרך לדרוש לעם הלכות המועד, הוא נשאל להם. (ב"מ צז,א). הגה: וכן הדין בשליח צבור עם קהל שלו, דאם הקהל אינן יכולין להשמט ממנו הם כשאולין לו; ואם הוא אינו יכול להשמט מהן, הוא נשאל להן (בית יוסף בשם הרשב"ץ).
א. נתיבות - דוקא במלמד חינם, אחרת בכל מקרה הוא נחשב שאול להם.
ב. שלא בשעת הלימוד: שו"ע: הרב נחשב שאול אף שלא בשעת הלימוד, כי צריך ללמוד עימם בכל עת שירצו.
סמ"ע: וכן מדוקדק ברשב"ץ שהש"ץ נחשב שאול כל היום ואילו הציבור נחשב שאול לו רק בשעת התפילה. והטעם הוא שרב וש"ץ עושים את פעולת הלימוד והנגינה, ובהם נראית הפעולה יותר. לא הבנתי סברתו, ועוד - בשו"ע כתב טעם אחר.
נתיבות: הבין ברשב"ץ שהש"ץ שאול רק בזמן התפילה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.