פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
אסור לגנוב, אפילו כל שהואא, דין תורה (רמב"ם). ואסור לגנוב אפילו דרך שחוק, ואפילו על מנת להחזיר או כדי לשלם תשלומי כפל או כדי לצערוב, הכל אסור, כדי שלא ירגיל עצמו בכך. (ב"מ סא,ב).
א. כלשהו: מ"מ - דין פחות משווה פרוטה כדין חצי שיעור באיסורים.
ב. כדי לצערו: שיטמ"ק: אם לקח ע"מ להחזיר מותר, שהרי הוי מעשים שבכל יום, והגמ' עוסקת באינו מתכוון להחזיר, והחידוש הוא שלמרות שאינו גונב בשביל שום הנאה אלא רק כדי לצערו נחשב גנב.
רמב"ם,שו"ע: אסור אפילו כשרצונו להחזיר הגניבה לאחר זמן.
קצות: מסתפק אם לגונב ע"מ לצער יש דין גנב ממש להתחייב על אונסין או שרק עובר על האיסור אך אינו חייב באונסין. ומוכיח מהשיטמ"ק בסוגיית שליחות יד שלא מתחייב, שהרי הסביר שם ששליחות יד פירושה שגוזל ובדעתו לשלם, ומכיוון ששליחות יד זה דין רק בשומרים, נמצא שמי שאינו שומר פטור בכה"ג, וכ"ש שפטור במקרה שמחזיר ממש את אותו החפץ. הקצות מסיים שעדיין צ"ע.
גניבת חפץ שלו: גמרא (ריש פ' המניח): בן בג בג אומר אל תכנס לחצר חברך ליטול את שלך שלא ברשות כדי שלא תראה כגנב.
תוס',הגה"א: אך במקום פסידא מותר.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.