פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמח ב
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב[עריכה]
כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים, ואחד הגונב מגדול או מקטן (ב"ק קיג,ב). הגה: טעות עובד כוכבים, כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו, דליכא חילול השם (ב"ק קיג,ב) (טור ס"ג). ויש אומרים דאסור להטעותו, אלא אם טעה מעצמו, שרי. (מרדכי פרק הגוזל בתרא).
קידושי אשה בגזל עכו"ם: הרמ"א באה"ע כתב שמקודשת הואיל ואינה צריכה להחזיר אלא משום קידוש השם. הש"ך מקשה שהרי משמע כאן מהשו"ע שגזל עכו"ם הוי איסור דאורייתא. הנתיבות מיישב שאמנם אסור לגנוב כפי שלומדים מהפסוק "וחשב" אבל אין מצוות השבה, שהרי לא נאמר "והשיב" כמו שנאמר בישראל. ואמנם החפץ לא שלו, כמובא במג"א בשם היראים שאפי' למ"ד גזל עכו"ם מותר מ"מ לא יוצא ידי חובה בסוכת עכו"ם משום שאינה שלו, אך בכ"ז בגלל שמותר מהתורה להשתמש ולהנות מהחפץ (שהרי אין חובת השבה) הריהי מקודשת בשכר הנאה זו.
להטעות עכו"ם: טעמו של המרדכי האוסר הוא שנאמר בחולין צד,א שאפי' גניבת דעת אסורה בגוי. נ"ל שיפרשו הגמ' בב"ק שטעותו מותרת אם הגוי טעה מעצמו.
עליך אני סומך: רש"ל,ש"ך: גם למ"ד שמותר להטעותו (אולי כוונתם שגם כשהגוי טעה מעצמו – לפי המרדכי) מ"מ יאמר לו הישראל 'ראה שעל חשבונך אני סומך'. עוד כתבו שהפקעת הלוואה מותרת רק כשחייב דרך חוב אך לא דרך מקח.
מ"מ: חולק. המסופר בגמ' זו מידת חסידות בעלמא.
כתב באר הגולה שכמו שבהשבת אבידה נאמר שאם השיב לעכו"ם כדי לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, כן הדין בהחזרת טעות שטעה עכו"ם. והוסיף: "ואני כותב זאת לדורות, שראיתי רבים גדלו והעשירו מן הטעות שהטעו העכו"ם ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמ"ש בספר חסידים סימן תתרעד, ורבים אשר קדשו השם והחזירו טעויות העכו"ם בדבר חשוב גדלו והעשירו והצליחו והניחו יתרם לעולליהם".
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.