פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמח ד
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד[עריכה]
משעה שמשך הגניבה נעשה עליה גנב. במה דברים אמורים, שמשכה חוץ מרשות הבעלים, אבל כל זמן שהיא ברשות הבעלים אינו חייב עד שיגביהנה. ואם הכניסה לרשותו, אפילו לגגו חצירו וקרפיפו, אם היא משתמרת, חייב, אע"פ שלא משך ולא הגביה (שם). הגה: אימתי גנב חייב בכפל וארבע וחמשה, עיין בפנים, ולא כתבן המחבר הזה, לפי שהוא קנס ואינו נוהג האידנא. מיהו יש נפקותא אם תפס, ועיין לעיל סימן א' סעיף ה'.
הכניסה לרשות: רש"י בב"מ יא,ב פירש שנכנסה לרשותו ונעל בפניה, ומדייק הקצות שצריך מעשה ולא מתחייבים במחשבה בעלמא, שלא כמו במציאה שבמחשבה בלבד קונה לו רשותו. לכן כתב השו"ע "הכניסה לרשותו" ולא "נכנסה". המהרי"ט והקצות מדייקים דין זה מהמשנה שהחושב לשלוח יד בפקדון פטור, למרות שמדובר שם שהפקדון ברשותו.
תפיסה בכפל: רמ"ה: לא מועילה תפיסה בקנס אלא בכדי נזקו אך לא בכפל וכד', כיוון שזוהי תקנה שעשו לניזק ותיקנו רק שלא ינזק.
רי"ף,רא"ש[1]: מועילה אף בכפל, כיון שאין זו תקנה אלא חיוב מהתורה אלא שאין לנו דיינים היכולים לכפות, ולכן עביד איניש דינא לנפשיה.
סמ"ע: יתכן שהשו"ע סבר כרמ"ה ולכן לא הביא כלל את דיני ארבעה וחמישה, שהרי לפיו אין שום נפק"מ היום, ואילו הרמ"א שכתב שיש נפק"מ ודאי סבר כרא"ש. וכן הגר"א תלה את השיטות זו בזו (בצורה מוחלטת ולא רק בלשון 'אפשר' כסמ"ע) ודעתו כדעת השו"ע, ומוכיח כן מכך שהגמ' הזכירה את דין התפיסה רק לגבי חצי נזק.
מודה בקנס היום: רא"ש[2],טור: נאמר בב"ק עד,ב שאין מודה בקנס פטור אא"כ מודה בפני בי"ד, ולפיכך היום שאין לנו סמוכים ולא דנים דיני קנסות, אין הודאה פוטרת (נפק"מ שיכול לתפוס את הקנס לדעת הרא"ש).
ראב"ד: חולק.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.